אהבה אסורה❤️ וואן די פרק 28(:

נקודת מבטה של אור-

וואו. פשוט וואו. מי זו הילדה הזו? אני כבר לא מזהה את עצמי. מתחילה לצחוק כשהיא צריכה להרגיש עצובה ולבכות בלי הפסקה? אבל לא. לא רציתי להיות עצובה, רציתי לצחוק, רציתי לבלות את היומיים האחרונים שלי איתם בסיבוב הופעות בצורה הטובה ביותר שאפשר, אני רוצה זכרונות טובים.
אני רוצה להסתכל על הימים האלו ולחייך, אני רוצה להיות גאה בעצמי, והאמת, שכרגע אני דיי גאה בעצמי.
אני מרגישה יותר טוב עכשיו, אני שמחה יותר עכשיו. תגידו לילדה שפגעה בעצמה בגלל העבר שלה שאבא שלה גם בגד באמא שלה וכל מה שיצא מזה זה עוד צלקות. תגידו את זה לי? ותראו, התחלתי לצחוק.
״התגעגעתי אליך, אתה יודע? היית חסר. אתה והילדותיות החמודה ביותר שלך.״ חייכתי אל הארי. ישבנו מחוץ לאוטובוס, ממש על המדרכה, ושתינו שוקו חם, כי לונדון ממש קרה בערבים. אני לא יגיד שלא היו מעריצים, כי אם הייתם רואים אוטובוס שמודפס עליו בענק וואן דיירקשן, גם אם לא הייתם מעריצים הייתם בודקים מה לאזעזל זה עושה פה. היינו עם שמיכה נעימה והשפעת מתחילה לעבור, תודות לתרופות שקיבלתי. זה כאילו הכל מתחיל להסתדר סוף סוף.
״את אוהבת אותי.״ הוא חייך חיוך גדול עם הגומות והכל, ורק רצית לצבוט לו את הלחיים.
״ברור.״ גלגלתי עיניים על ההערה שלו. הוא רק צחק.
״את כן אוהבת אותי.״ הוא הוציא לשון, שוב בצורה שהיא כל כך טיפוסית להארי סטיילס, הבן אדם הכי חמוד ואדיב עלי אדמות, ולא להארי סטיילס, ההוא מהלהקה.
״זה לא אתה, זו אני.״ דיברתי בציניות, מחבקת אותו מהצד מבתוך השמיכה.
״זו בהחלט את.״ הוא חייך חיוך נבוך הפעם, ואז הוא התקרב ונישק אותי על השפתיים, נשיקה קצרה שהתאימה לרגע מאוד. כל הרגע הזה נראה כאילו מבוים לאיזה סרט של דיסני, אבל לא, זה אמיתי. זה מה שקורה כששני אנשים חצי ישנים יושבים מחוץ לאוטובוס.
אחרי כמה דקות הארי נרדם לי על הכתף, וישבתי והסתכלתי עליו. הוא כל כך יפה שזה נראה קצת בלתי אפשרי.
״אני אוהבת אותך.״ אמרתי בלחש, מנסה להבין איך זה ישמע כשאני באמת אגיד לו את זה.
״אני אוהבת אותך.״ חזרתי על זה שוב.
נישקתי אותו במצח לפני שקראתי לאחד הבנים לבוא לעזור לי להחזיר אותו פנימה. הם קראו לו היפיפייה הנרדמת כשהם ראו אותו, וזה גרם לי לצחוק כמעט חזק מספיק כדי להעיר אותו.
ז
זה באמת סרט של דיסני, נכון? זה בהחלט מרגיש כמו אחד. אני יגיד לו שאני אוהבת אותו כזה ירגיש כמו הרגע. אתם יודעים, ׳הרגע׳. כמו בדיסני, שהנסיך והנסיכה מסתכלים אחד על השני ואומרים ביחד שלוש מילים.

אולי יהיה לי סוף טוב כמו באגדות? אם הוא כלול אז אני דיי בטוחה שכן.

בעיה אחת נפתרה מתוך שתיים.
זו התחלה, נכון?