אהבה אילמת פרק 7 1D סורי על האיחור

ניקול:
הגענו לבית ענק ורק אני כמעט עמדתי להתעלף נכנסנו לתוך גינה יפיפייה מלאה בורדים ונוריות
ומרבדים של רקפות.
"משבוע הבא את תלמדי בבית ספר מאדם אן. זה בית ספר לאילמים כמוך כך שתהני להיות בבני מינך"
סיימון אמר ואני נעלבתי. מה אני כלב? בני מינך חחחחח הוא חי בסרט.
הנהנתי בראשי ועליתי במדרגות הנעות לחדר שלי. הוא היה לבן כולו וזה קצת הזכיר לי בתי משוגעים
שראיתי בסרטים שהייתי יותר קטנה. נערה חמודה עם שיער חום וארוך ליוותה אותי למטבח והתיישבתי
בחוסר רצון לאכול. קמתי כאשר אכלתי 3 כפות של אורז מה שנחשב הרבה אצלי ועליתי למעלה.
נשכבתי על המיטה הלבנה לבושה בפיג'מה לבנה עם נעלי בית לבנות. התחלתי להרהר.
למה אבא לא נשאר בחיים ? למה אני במקום שלא טוב לי? למה הם חושבים שאני סתם מפלצת שלא
יודעת לדבר ולא יודעת כלום? למה הם חושבים שאין לי רגשות? בגלל שיש לי סוג של נכות מסוימת.
בסהכ" אני ילדה רגילה ונמאס לי כבר מכל התסבוכת הזו. חבל שלא ברחתי שיכולתי. עכשיו אני כלואה במקום הזה שהמון בנות היו שמחות להתחלף איתי. לבשתי חולצה לבנה ארוכה. מכנס שרוואל משוחרר עשיתי גולגול ועלי שמתי פפיון וירדתי.
"וואו איזה יפה " אמרה קטי לבושה בתלבושת האחידה של בית הספר שלה
"למה העיניים שלך אדומות?" היא שאלה אותי
התעלמתי מהשאלה ויצאתי החוצה לשאוף אויר