אהבה אילמת פרק 15 בשבילכן ארוךך 1D

ניקול:
הארי ישב לידי וחיבק את זרועי הקפואה מלחץ מול הרופאים שאני מחוללת מהומה שרוצים לשים לי אינפוזיה
לחצתי בטעות על כפתור האש וכל בית החולים היה בחוץ שאני הארי אמבר לואי נייל ליאם שקד
ובמיוחד קטי מתפקעים מצחוק. עדיין לא הסכמתי שישימו לי אינפוזיה אבל לבסוף נייל ולואי החזיקו לי
את הרגליים ליאם את יד שמאל והארי שם את האנפוזיה 3 פעמים ביד ימין ואחרי זה ליאם שם במהירות
3 פעמים ביד שמאל. ירדו מעיני דמעות אך ניקיתי אותן מהר ורק אמבר נשארה איתי בחדר כי רצתה לדבר
על משהו שמציק לה.
"שירן ממש מעצבנת אותי היא מתנהגת אלי נמושה יותר ממה שאני" היא אמרה לי מתאפקת לא לבכות
"את ממש לא נמושה ואת לא צריכה לדאוג אני כבר מטפלת בזה ויש לי שאלה. את מבטיחה שלא תתעצבני?" כתבתי
"אוקיי".
"אז אולי אחת הסיבות ששירן מעצבנת אותך זה ששאת אוהבת את זאין ואת מרגישה שהוא מתנהג אליך
כמו ילדה קטנה ואת מתוסכלת מזה" אמרתי ולפי מבטה המופתע ידעתי שצדקתי.
"מאיפה את יודעת את כל זה אין פלא שהארי אמר שאת ממש נערת חלומו…. רגע אני לא צריכה לומר
את זה". היא הסמיקה והבנתי שהארי מחבב אותי כבר זה לא חדש אבל אני מתמידה בהחלטתי הנוקשה לא להיות עם בנים כי בסוף (במיוחד עם בנים כמו הארי שזה מגיע למקומות לא נעימים. המבין יבין) אני
תמיד מתחרפנת ומרטיבה את הכרית בלילה.
אמבר יצאה ואני התחלתי להשתעמם עד שלורן נכנסה. לורן היא החברה הכי טובה שלי. אני מודה שלפעמים היא יכולה להיות ממש אבל ממש מוזרה אבל היא היחידה שמבינה את המגבלה שלי כאילו אני
בנאדם ולא בובה שהתקלקל לה תיבת הקול.
"היוש בואי שיחדתי את החתיך האח שלומד איתי שנוכל לצאת לקניון על חשבונו" היא אמרה ולבשה דבר אלוהי
http://www.polyvore.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA/set?id=106996363&.mid=embed-gridv-8000574&.embedder=&.referrer=
אני לבשתי את זה
http://www.polyvore.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%A9%D7%91%D7%A4%D7%A9%D7%98%D7%95%D7%AA/set?id=106996363&.mid=embed-gridv-8000574&.embedder=&.referrer=
ויצאנו. בגלל הטייץ הצמוד ראו את רזוני ואת עצמותי הרזות ללא הבשר ואנשים עוברי אורך הסתכלו בהן
בהתפעלות. "איך הבחורה הזו כ"כ רזה" "אלוהים ישמור בטח היא לא אוכלת" "רגע זו הבת של סיימון קוואל" ועוד המון.
לורן סחבה אותי לחנות הנעליים שאני רוצה ללכת לחנות הספרים. אני מודה ספרים זה חיי….