אגדה זה מה שהיה-פרק 1

בין עצים ירוקים,עמוק עמוק בתוח היער שכן כפר,כפר יפהיפה. הכפר קושט בקישוטים זהובים, הביקטות לבשו לבן, כיבן שאבא אמא ופלונטר, נתגלו כיורשי העצר. דמעות של עצב ושמחה התערבבו יחד, מסיבת פרידה מפוארת נארחה לכבודם. הטבחים הכינו מגוון מטעמים, מאפים,והריחות עלו למרומים. הילדים תלו קישוטים, המסיבה הייתה מושלמת כל חברי הכפר היו שם. ברגע השקט שבו ראש הכפר נשא את דבריו, וכולם הקשיבו לו בהערכה, זעקה סידני. כל הראשים הסתובבו אליה. "היא יולדת" צווח האב באושר ועצב. מיד הביאו אותה לביתה של מילדת הכפר-לילה-. היא ניגשה אליה אך הדופק של סידני ירד, לילה מיהרה להוציא את התינוקת, והוראתה למאי לטפל בסידני. אחרי שהתינוקת יצא וצווחה. הגישה לילה, את התינוקת למאי, מאי לקחה אותה לשטיפה, ואילו לילה טיפלה בסידני, סידני לחשה. "שמה אלה." והרפתה כל חושיה של סידני היו רפוים. דמעות זלגו מעינייה של לילה, היא רקנה מעל המיטה, ונתנה לדמעות להתגלגל במורד לחיה.
* * *
סיפור דומה קרה בארמון בממלכה רחוקה, שם נולדה ילדה בעלת שיער שחור כליל, ושפתיים אדומות כדם ועורה צחור כשלג היא נולדה בשלג לכן שמה נקרא שילגיה גם שם האם נפטרה אך שם זאת הייתה מלכה, ועכשיו כל נשות הממלכה רצו לזכות בליבו של המלך…
* * *
בחזרה לכפר, ההלוויה הסתיימה, ומיד טקס קבלת התינוקת לעולם החל. שערה היה זהוב כשמש וענייה תכולות כים.
ליד ביתה של אלה גרה חברתה הטובה ביותר שמה היה זהבה גם לה היה שיער זהוב, אך ענייה היו חומות כדבש סמיך. יום יום נהגו לבקר זו בביתה של זו. לפעמים ג׳ק היה מצטרף אליהן. לפעמים נשמעו בכפר בשורות משמחות כגון, נולד ילד, נולדה ילדה. אך עדיין הרגישו את ענן האבל רובץ מעל ראשם, הרגישו את הכאב החרוט בליבם על אובדנה של סידני.