אבודים בפריז / פרק 3 (1D)

-נקודת מבט זאין-

נאנחתי לתוך המזרן הדק שבמחסן הבר בו עבדנו הערב אני אביה ואלכסה .
אביה ואלכסה הצמידו את המזרנים שלהם ונרדמו אחת לצד השנייה .
לפני חצי שנה בערך אבא של אלכסה התחתן עם אמא שלי ושל אביה , ועכשיו הם יצאו למשלחת באוסטרליה .
אז החלטנו לצאת לטיול קצר בפריז שהשתבש לגמרי שאיבדתי את הכרטיסים, הכסף והפלאפונים שלנו.
לא יכלתי להירדם , המחשבות הציקו לי בכול שניה ולא נותנים לי מנוחה .
לבסוף נאנחתי בשקט מחבק ביד אחת את השמיכה שכיסתה את גופי מגינה עלי מפני הקור במחסן .
״אתה ער?״ שמעתי קול עדין , הקול של אביה אחותי , הבטתי לעבר המזרונים הצמודים שלה ושל אלכסה.
עינייה היו פקוחות ואלכסה התפכה ישנה לצד השני שגבה אלינו .
״כן , בואי״ מלמלתי כשפיניתי לאביה אחותי מקום לצידי על המזרון , עוטף אותה ישר בשמיכה החמה כשהיא נשכבת לידי כדי להגן עליה מהקור .
אחותי היא הדבר הכי חשוב לי , אני יתן לה הכול .
״לא חשבתי שאני יגיד את זה , אבל אני שונאת את פריז״ צחקקה בשקט , זה גרם לחצי חיוך לעלות על פניי .
״אל תדאגי אחות , נרוויח מספיק כסף כדי לקנות כרטיסים חזרה ללונדון , ונעזוב את פריז כמה שיותר מהר״ אמרתי לה עם חיוך שירד במהירות .
״אני מקווה״ מלמלה עייפה ידה מחבקת את גופי , מאז שהיינו קטנים שהיינו קרובים כול כך , קשר של אחים הדוק כול כך שאף אחד לא מבין את זה . היא החבר הכי טוב שלי , רק בנקבה .
מהר מאוד שמעתי את נשמותיה הקצובות והיא נרדמה לצידי .
עצמתי את עייני , מחכה לרגע שגם אותי תסחוף השינה .
הרגע הזה מגיע אבל לאחר המון זמן אני סוף סוף שוקע לשינה קלילה .

עייני נפקחו לאט , אביה כבר לא הייתה לצידי , ״מה השעה?״ מלמלתי ראשי כאב נורא מהכרית הגושית והלא נוחה שעליה ישנתי .
״עשר וחצי״ שמעתי את אלכסה ממלמלת מאיפה שהוא במחסן הזה .
על קירות המחסן היו המונים של מדפים מלאים בכול מיני קופסאות שימורים , בקבוקי אלכוהול , וכול מיני דברים שלא הצלחתי לזהות מרחוק .
״איפה אביה?״ מלמלתי כשבחנתי את המחסן מסביבי , הוא היה ריק פרט לי ולאלכסה שסידרה וקיפלה את הבגדים שלנו בתיקי-מזוודה הגדולים שלנו .
״הלכה לקנות משהו לאכול״ מלמלה בחיוך והמשיכה במלאכתה.
״מאיזה כסף?״ שאלתי קצת מופתע , הרי לא היה לנו גרוש אחרי שאיבדתי את הכול ברוב טיפשותי אין לי מושג איך ומתי.
״היא הרוויחה אתמול טיפ טוב , 50 ארו זה יספיק לארוחת בוקר קלילה , ועוד ישאר קצת״ אמרה לי אלכסה מופתע שהיא עשתה כזה טיפ טוב .
כרטיס לרכבת עולה 89 ארו , כמה ימי עבודה ויהיה לנו מספיק לקנות את כרטיסי הרכבת ואפילו עוד דברים .
במחשבות אלה אביה נכנסה אל המחסן המחובר לבר , חיוך יפה הדומה לשלי על פנייה .
״מה הבאת לאכול?״ שאלתי אותה מרגיש את הבטן שלי עושה סאלטות כשאני מריח את ריח המאפים הטעימים.
״קניתי באחת המאפיות פה קרוב , בורקס תפוחי אדמה , גבינה , לקינוח עוגות-אישיות בטעמים שאנחנו אוהבים, ולכול אחד קפה כמו שהוא אוהב״ אמרה אביה בסיפוק מתיישבת על המזרן לידי ואלכסה מיד מתיישבת למולה מהצד השני שלי .
אביה פתחה את אחת השקיות ״בורקס גבינה , עוגה-אישית אוכמניות , וקפה שחור״ אמרה שהגישה לי את כול מה שקנתה לי .
״תודה״ מלמלתי בחיוך והתחלתי לטרוף מהאוכל , לא חשבתי שאני עד כדי כך רעב .
״בורקס תפוחי אדמה עם פטריות , עוגה אישית דובדבנים, וקפה לוז אגוזים כמו שאת אוהבת״ אביה אמרה בחיוך מרוצה ונתנה לאלכסה את מה שקנתה לה .
״מה קנית לך?״ שאלה אלכסה בהתעניינות ונגסה בבורקס הגדול .
״בורקס תפוח אדמה , עוגה אישית שוקולד , ונס חם״ חייכה אביה בסיפוק ופתחה את השקית שלה שהעלה ריח נעים של מאפים בדיוק כמו השקיות שלי ושל אלכסה .
״כמה כסף נשאר לך?״ שאלתי אותה בין הביסים בבורקס הגדול שקנתה לי .
״20 ארו , מעכשיו לחסוך״ חייכה ושמה את הכסף בתוך התיקים .
וחזרה להתיישב לידנו , ממשיכה לאכול.