בית ספר, בית וצרות פרק 1

שלום יומני היקר אני מאיה בת 14 כיתה ז' אתה לא מבין מה קרה, אני עוברת בית ספר!!
כך הייתה השיחה: מה?! אין סיכוי אני ממש לא עוברת בית ספר! אמרתי
מצטערת מתוקה אבל סתכלי כמה כסף גובים ועוד בשביל טיול. אני מצטערת אבל אני אבזבז את הכסף שלי על בגדים ואוכל ולא על בית ספר שחצי מהמורות בו ישנות ושהמנהלת עצלנית ואוכלת כל היום סופגניות!
אוי באמת זה כולה 4300 שקלים!
אז?! את יודעת כמה כסף זה?! עוד לשלם על דברים יקרים חשבון חשמל, מים, גז ולשלם על אוכל ובגדים ועוד דברים אז ניראה לך באמת שאני אבזבז 4300 בשביל זה?! וחוץ מזה עוד דברים יקרים שם. אימא אמרה
חחח מגיע לך אחות! אמרה אחותי הקטנה בת ה-10
אוי תסתמי כבר או שאשבור לך את הברבי המטומטמת שלך!
אוי תסתמו כבר! אי אפשר להעביר ערב אחד בלי שתריבו?! אמר אבא שלי
סליחה אבא.
סליחה אבא.
טוב אין לי כוח להמשיך לך לחפור לך על השיחה הזאת יומן. מילא מחר אני הולכת לבית הספר החדש שבטח יהיה גיהנום מהלך.
מאיה לכי לישון כבר! אמרה אימא
טוב, אני הולכת לישון! טוב, לילה טוב יומן.
~~בבוקר~~~
בוקר יומני היקר! היום אני צריכה לבוא לבית ספר החדש הזה! אוף!
בוקר טוב חמודות! הכנתי לכן ארוחת בוקר ואבא כבר יצא לעבודה.
וואו גילית לי את אמריקה! אמרתי
מתוקה די לכעוס יהיה לך מעולה בבית הספר. את יודעת הוא נבנה ב 1980 ועד היום נשאר.
יופי, אז הוא בטח גם מאוד ישן ומכוער.
את מכוערת וישנה חחחח אמרה אחותי
תסתמי אם את לא רוצה למות!
באותו זמן אחותי שתקה
טוב די לריב! תתלבשי מאיה ואסיע אותך (לאחותי יש אוטובוס ולי לא)
לבשתי את הבגדים הלא משהו ביכלל שלי עשיתי קוקו ויצאתי.
"יומני היקר אני נלחצת מאוד בטח אף אחד לא יאהב אותי שם אבל מה לעשות החלטה זאת החלטה.
הגעתי לבית הספר. תאמת העיצוב לא היה נורא כל כך. הלכתי למזכירה והיא אמרה לי שאני בכיתה
ז2'. הלכתי לכיתה ונכנסתי. כולם הסתכלו עלי כמו על איזה חייזר. התעלמתי מהם וישבתי באחד המקומות הפנויים. פתאום..