תודה רבה ל-

נשף הסיום בבית הספר, ואני עולה לנאום, אני נואמת על האתר ועל אנשים מהכיתה. "אני רוצה להודות לחמישה אנשים שכנראה שונאים אותי.
תודה לכם, על המילים שאתם אומרים, הן פוגעות בי חזק כל כך, שאני בוכה, אבל אחרי הבכי אני כותבת עוד סיפור, או שאני מציירת עוד ציור, שמתאר את תחושותיי, וכך בעצם אתם עוזרים לי לגדול!
תודה על הטון המזלזל בו אתם מדברים או כותבים לי, הוא עוזר לי ללמוד יותר על קולות וטונים, כי כל פעם אתן משתמשות באחר.
תודה על שגיאות הכתיב, או הסלנג הנוראי בו אתן כותבות לי או מדברות איתי, הוא גורם לי לרצות ללמד אנשים לדבר עברית גבוהה יותר וטובה יותר, וגם ללמוד יותר בעצמי.
ולבסוף, תודה להוריי המקסימים, אחי הקטן, וחברותיי הטובות שעוזרים לי ומתכוונים לכך." נאמתי.
כל האנשים בקהל חוץ משלוש בנות חייכו.
כי רק הן ידעו שהנאום מופנה אליהן.