שברי זכוכית פרק 4

כך ליידי קנדי הרשימה אותי מאוד והייתי לוקח אותה איתי למסעות חיפושי זכוכית. תחילה היא לא עשתה זאת בחשק רב אך לאחר שכל דרישותיה נענו- ביקורים במסעדות יוקרה ותיעדו של אינספור תמונות שלה על ידי כדי שתוכל לבחור את המתאימה ביותר לאינסטגרם הפעיל מאוד שלה כמובן, היא הסכימה בסוף הערב לבוא איתי לחטט קצת בפחי המחזור מאחורי המסעדה בסוף הערב. הוא הציץ בפניה של סאני וראה כי עדיין לא מרוצה מהחברות שלו עם ליידי קנדי.
"זאת לא 'חברות' אמיתית כמו שאתה קורא לזה אם כדי להיות בחברתך אתה צריך לשלם לה!"
למרות שגם פטר, חברו הטוב ביותר והסוכן שלו, ככל הנראה מסתובב איתו רק בגלל שהוא מקבל בזכותו כסף, אך מצד שני הוא ופטר לא שוכבים. אז אולי יש משהו בדבריה.
"בכל מקרה, אני לא חושבת שליידי קנדי היא 'אישה מוחלשת' כפי שקראת לה בהתחלה. היא אחת הנשים החזקות והקשוחות ביותר שאני מכיר. פעם הינו באחת מהמסעדות המאוד יקרות והמתנשאות האלה, אני אישית לא נהנה מהאוכל ומהאנשים במקומות אלו, אבל הכוסות והאגרטלים שלהם פשוט מדהימים! אז אחרי שלגמנו מספר משקאות…" 9 שלו וקוקטייל אחד דל אלכוהול של ליידי קנדי. וגם זה רק למען התמונה לאינסטגרם עם הקוקטייל המעוצב . פה הוא הסכים איתה בפה אחד וכאשר חשב שהמלצר לא מסתכל הוא הכניס לתיקו גם את כוס הקוקטייל וגם את האגרטל בצורת ברבור שהיה מונח באמצע השולחן.
"אז מתברר שיש להם מצלמות אבטחה במסעדה וכעבור מספר דקות ניגש אלינו רב מלצרים זועם ונפנף בידיו ואיים שהוא יזמין משטרה ושאיננו מאמין שדבר כזה יכול בכלל להתרחש במסעדה היוקרתית והמפוארת שלהם. לידו עמד מנהל המשמרת והנהן בחומרה "אכן כן, זה מה שקורה כאשר המארחת החדשה ששכרנו מתעצלת ומכניסה אנשים כאלו למסעדה" הוא הביט בנו במבט עקום, סולד ונוקב. תחילה הסתכל ליידי קנדי ושיערה הוורוד כמובן. היא לבשה שמלת ערב שהורכבה מטול שקוף בצבע סגול וטופ ומכנסונים נוצצים מתחתיו. על צווארה ענדה שרשרת זהב ענקית ואמיתית- אני יודע כי אני שילמתי עליה. ולרגליה היו נעלי עקבים של לבוטין שחורות קלאסיות בתוספת עיטורי פרחי זהובים בחזית. תמיד הייתי כועס עליה שהיא מגיעה ליציאות שלנו בעקבים כה גבוהים מכיוון שככה לא נוח להתעסק בדבר החשוב באמת- איתור ושינוע של כלי זכוכית. אבל היא טעונת שאי אפשר להעלות תמונות אופנתיות לאינסטגרם בנעלי ספורט ולכן מחזיקה את נעלי הספורט ברכב ולאחר מכן מחליפה בין הנעליים. לאחר מכן, מנהל המשמרת לא חסך גם ממני את המבט הסורק והמשפיל למדי, אני חייב לציין. למרות שלבשתי בגדי יציאה מכובדים מאוד שליידי קנדי עזרה לי לבחור, ואפילו לא היו עליהם כתמי דם- חולצת סאטן מבריקה בצבע טרוקיז עמוק ומכנסיים מחויטים עם חגורת 'סטייטמנט' כפי שהיא קוראת לזה של ארמני שעלה סכום גבוה מאוד. אפילו פטר לא ציפה להוצאות כאלה ממני והופתע מאוד בהתחלה. לאחר מכן הלך ורכש לעצמו חגורה זהה. לפעמים שנינו באים לאותו האירוע ביחד עם החגורות הזהות שלנו ואז אנחנו נראים כמו חברי אחווה שיכורים בני 18. או שאולי רק אני השיכור בנינו בעצם. בכל מקרה, שיערי היה אסוף ברישול מכיוון שאני לא יכולה לאכול עם שיער פזור ושיער פנים שלי היה עבה יחסית. אבל ליידי קנדי הבטיחה שאני נראה מאוד מסוגנן- גם היפסטרי וגם יוקרתי. לכן לא הבנתי מדוע מבטו של רק המלצרים כה מזלזל ואף נגעל. לאחר מכן ליידי קנדי הסבירה לי שהוא כנראה חשב שאנחנו זונה וסרסור או הספונסר שלה".
"אבל אתם באמת זונה והספונסר שלה!"
"אבל במסעדה היו עוד נשים רבות עם הספונסרים והשוגר דדיז שלהן ואליהם אף אחד לא נטפל ושפט את הבחירות האופנתיות שלהם. פשוט הגברים היו בחליפות מחויטות בצבעים כהים והנשים בשמלות סולידיות ללא נצנצים. אני שקלתי לאחר האירוע הזה לקנות גם לעצמי חליפה מכובדת שכזאת אבל ליידי קנדי אמרה שבתור אמן פורץ גבולות אינני יכול להיכנע לבינוניות ולבנאליות. אז נאלצתי להמשיך ללבוש את חולצת הסאטן בצבע טורקיז ואליה גם הצטרפה בהמשך חולצת סאטן מבריקה בורדו. אז בעודי השפלתי מבט במבוכה והתחלתי לגמגם, ליידי קנדי החלה לצעוק שאין להם מושג מול מי הם עומדים. גאון של פעם בדורו! אמן וירטואוזי שכל מי שיש לו טיפת טעם מעריץ את עבודותיו. בעודה צועקת היא שלפה במיומנות את הפלאפון שלה ובכמה הקלדות מהירות הציגה בפניהם של רב המלצרים ואחראי המשמרת ההמומים את הסכום בו נמכרה היצירה האחרונה שלי בסות'ביס. כמובן שלאחר מכן התקרית המביכה הסתיימה בהתנצלויות רבות ומשתפכות, שבעה קינוחים אופנתיים בחינם ושיתוף פעולה ביני לבין המסעדה. היצירה שהכנתי מכל כלי הזכוכית שהם סיפקו לי עדיין תלויה שם וממה שהבנתי מליידי קנדי עכשיו זה ה-מקום להצטלם בו בשביל האינסטגרם".
"אתה יודע מה? בסופו של דבר, מי אני שאשפוט. כל אישה יכולה לבחור בעצמה במה לעסוק ואיך להתפרנס". כך סיכמה סאני את העיסוק בידידתי הטובה ליידי קנדי וזמן קצר לאחר מכן הלכה לדרכה.
לאון היה תשוש מאוד מן האינטראקציה החברתית הלא רצויה הזאת אך בו זמנית גם הרגיש שעמד בה בגבורה ודמיין כיצד אמא תהיה גאה בו ותפסיק להציק לו לפחות ליומיים שלושה ופטר ישמח מאוד שסוףסוף הוא הסכים להתראיין ולתרום קצת לשיווק העצמי שלו. לצערו הרב, למחרת בבוקר הוא גילה כי רוב האנשים אינם כמו סאני, ודווקא מאוד אוהבים לשפוט, והכותרות של כל טורי הדעה אחרי שפורסמה הכתבה זעקו "זנאי! גנב! פסיכופט!" הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל והוא הרגיש מאוד לא נעים בעודו פותח את המקרר ומוציא את שאריות הוויסקי מאתמול.