ריבים עם אמא.

לכולם יש ריבים עם ההורים. יש כמה אופנים שבהם כל ריב יכול להסתכם. אבל בכללי, כל אופן הוא בעצם ניצחון של צד זה או אחר. אמא שלי שונאת לריב איתי, כי לא משנה באיזה אופן נגמר הריב, הניצחון הוא שלי. נולדתי עם השכל והחשיבה המהירה של אבא שלי, מה שעוזר לי להגיב במהירות ובשנינות לכל מה שלא תגידו, ואמא, למרבה המזל, יש מחסור חמור בדברים אלו. הנה כמה ניצחונות מזהירים שהיו לי בריבים עם אמא.

1. הפוטנציאל.
אמא: "בקי! למה שכחת לפנות את המדיח?! חשבתי שאמרת שיש לך זיכרון של פיל!"
אני: "אמא, בין שתינו, לאף אחת מאיתנו כנראה אין זיכרון של פיל, אבל כשזה מגיע למשקל…יש לך פוטנציאל גדול מאוד." (זה אולי לא שנון כל-כך, אבל המקור נאמר באנגלית אז….נו מה אתם רוצים?! הדיבוב אף-פעם לא טוב כמו המקור!)

2. הנעל.
אמא ואני הולכות בפארק ורבות כשפתאום היא דורכת על #$@*.
אמא: "בקי! בגללך דרכתי על #$@*!"
אני: "אני לא מבינה למה את כועסת. עכשיו הנעל שלך לא נראית טוב יותר מהפרצוף שלך. בונוס!"

3. הלימון.
רבתי עם אמא שלי וכל היום היא הסתכלה עלי בפרצוף מכוער ומעצבן. בערב כשהוספתי לימון לסלט שהכנתי, היא נכנסה למטבח ושוב נעצה בי מבט. אז אמרתי לה: "אמא תכירי, זה מר לימון. אולי את יכולה ללמוד ממנו איך להיות פחות חמוצה."