רגעיו האחרונים של המחשב הראשון שהתאבד

"אני לא מוכן עכשיו", המחשב טשטש את הנוף המקסים שהיה לו בתור שומר מסך ומיען להציג את תוכנת החלונות.
הרדי חש זעם כבוש. הוא התחיל להתחרט על החופש המוגזם שנתן למחשב שלו. אמנם היו רבים אחרים שפיתחו יחס אישי למחשב האישי שהפך להיות במקרים רבים רגיש ממש כמו בן אדם, ובשביל אחרים המחשב הפך להיות חחליף לכלב. אלו לא יכלו לסבול שהוא לא ממושמע ואפילו לפעמים מתלונן לפני שהוא מבצע את המשימות שהטילו עליו.
הרדי לחץ בחזקה ובנחישות על כפתור האנטר, דבר שהיה אמור להכריח את המחשב העיקש ביותר לעשות כל דבר, ואכן תמונת הנוף המקסים המטושטשת פינתה מקומה סוף סוף למסך המוכר של חלונות.
"אין לי חשק לשוחח אתך, יש לי הרבה עבודה", הוא אמר והמחשב שהדברים חדרו מבעד למיקרופון הסמוי שבו, השמיע מן קול עמעום ברמקול השמאלי, אבל לא יותר מזה.
הרדי קילל חרש, מציץ במסך לראות אם המחשב קלט אותו, ונרגע כשראה שצבע הרקע של חלונות נשאר בהיר כשהיה. הוא שנא כשהמחשב היה מחליף לו את הצבע לצבעים שונים ומשונים ומוציא אותו מהריכוז.
בסתר לבו התגעגע למחשבים הפשוטים של פעם, שלא היה להם יכולת למשוב (פיד באק) המפורסם, ההיזון החוזר הזה יצר מצבים אינטימיים מביכים בין המשתמש למחשב. ככל שהמחשב הפך להיות משוכלל יותר, כך הלכה אמינותו ונפגעה, לדעת הרדי. זאת למרות שיצרני המחשבים טענו שבבסיס כל המחשבים הללו יש תוכנה שלא מאפשרת טעות לעולם. הרדי כבר לא היה בטוח בזה כל כך. הוא אפילו חשד שהמחשב שלו מרמה אותו מדי פעם ואף התייעץ פעם עם עו"ד חבר, את מי הוא צריך לתבוע במקרה כזה, את יצרן המחשבים או את יצרן התוכנות, או אולי את יצרן אביזרי התקשורת. אבל העו"ד התקשה מאוד לענות לו על כך, המחשבים כבר היו כל כך מסובכים שאיש לא הבין באמת כיצד הם פועלים. כל אחד היה מומחה בתחום מסוים במחשב וכבר לא נמצא איש שידע לקשר ממש בין כל התחומים ולהצביע על מהותו האמתית של המחשב.
למעשה כבר צצו פה ושם פסיכולוגים מיוחדים שטיפלו במחשבים. ורבים טענו שזה עזר מאוד למחשב שלהם. אבל הרוב לא נתן בהם אמון, אם כי תמיד אפשר לחשוב שבהיסטוריה כל דבר חדשני נראה בהתחלה כבלוף…
היו מטפלים אלטרנטיביים למחשבים, כך נקראו אנשים שטיפלו במחשב כיצור שלם ולא בעל חלקים אלקטרוניים נפרדים, היו מטפלים כאלה שהטיפו בגלוי נגד השלכת המחשבים לגרוטאות וטענו שחייבים לקבור אותם כראוי, כי למחשב יש בכל זאת נשמה לא גלויה…
כשהמחשב נתקע פתאום במשפט חריף במיוחד, שהרדי, סופר של ספרי זימה, הקליד, לחץ הרדי על המקלדת בזעם ואף פלט קללה עסיסית, ופתאום פוף! כל המחשב נפל ונכבה. הרדי חשד גם הפעם שזהו סך הכל טריק שהמחשב למד לעשות את עצמו מקולקל וכמנהגו הוא מרמה אותו גם הפעם. אבל לא הייתה לו כל אפשרות לאמת את העניין. הוא כבר שמע שהמטפלים האלטרנטיביים טוענים שיש מחשבים שפיתחו רגישות כה גבוה, שהם לא מוכנים לבצע מטלות שסותרות את אמונתם, אבל כמו כולם, לא האמין שזה אפשרי.
הוא הזמין טכנאי, אבל כשזה הגיע, קבע שהפעם העניין רציני ביותר ויש לקחת את המחשב למעבדה. למחרת בישרו להרדי מהמעבדה שיש לקחת את המחשב למעבדה המרכזית הארצית, כי התגלו בו דברים לא מובנים. רק אחרי שבועיים של ריצות בישרו להרדי את הבשורה הגרועה מכל: המחשב שלו מחוסל.
הרדי חש לא רק עוגמת נפש על ההפסד הכספי העצום הכרוך בכך, אלא גם, איכשהו הדבר הכאיב לו נפשית. כשהתעקש והביא את המחשב שלו למומחים נוספים, לא קונבנציונליים, קיבל לבסוף את התשובה, שנראתה לו דמיונית ממש: המחשב שלך, אמרו לו, פשוט התאבד, לכן אי אפשר כלל לתקן אותו. נראה לנו שהחומר עליו עבדת גרם לו משבר נפשי. הייתה צריך לקחת אותו לטיפול בזמן…