פדיחה בטרמפ

אוקי זו הייתה פדיחה די מזעזעת.
אני וחברות שלי עמדנו בטרמפיאדה וחיכינו שיבוא רכב.
השעה כבר נעשית מאוחרת והתקווה הולכת ונגוזה עם החשיכה שיורדת.
ולפתע, מתוך החשיכה הופיעו זוג פנסים, אור של תקווה, אך הרכב לא עצר.
ישבנו אני ושלושת חברותי ובכינו על מר גורלנו.
והנה לבסוף הגיע רכב, קצת מרוט, אך אין תלונות, העיקר לצאת מהחור הזה.
"לאן?" שאל הנהג.
חברותי אמרו לו וגם אני מלמלתי בביישנות והכל הלך כשורה.
חברותי שהיו צריכות לרדת לפני ביקשו ממנו לרדת ואני נשארתי מאחורה שקטה ליד החלון.
כנראה שהנהג חשב שגם אני ירדתי מכיון שהוא התחיל לעשות מעשים שעושים באוטו רק כשלבד.
ישבתי בחרדה והקשבתי לנודים העצומים של הנהג המלחיץ הזה,
הוא פתח חבילת צ'יפס והתחיל לאכול ברעבתנות.
הריח היה בלתי נסבל.
עצמתי את עיניי וסתמתי את אפי אך אוזני עוד היו קשובות וקולות הגרעפסים זעזעו את מוחי העדין.
הוא הדליק חדשות.
"ערב טוב כל ישראל" אמר שדרן הרדיו, "ערב טוב גם לך יבן זונה, מדינה חרא…" הנהג התחיל לצעוק לפתע ופתח את כל הבעיות שלו עם המדינה בפני הקריין האומלל שרק רצה לומר חדשות.
ואז אשתו התקשרה ודיברה אתו מלא דברים אינטימיים שלא ידעתי שקיימים בכלל.
הגענו למקום בו הייתי צריכה לרדת.
"אפשר לרדת פה?" שאלתי.
הנהג צרח עצר והסתובב.
"כן" אמר מתנשף כולו.
ירדתי, עמדתי במקום איזו דקה בלי לעשות כלום, ואז התפוצצתי מצחוק, לא יכולתי להירגע עשר דקות והבטחתי לעצמי לשתף את הסיפור.
מקווה שנהניתם ;)