עוגת גירושין (פרק 1)

איפה להתחיל ?
אתם מכירים את הזבוב הזה שמשגע לכם את הצורה ?! כן , היבחוש הזה שנכנס דרך החלון, עובר בכל הבית והעיקר לא יוצא מהחלון ? שמשאיר אתכם ערים כל הלילה רק כדי שיוכל לזמזם לכם 'שיר ערש' באוזן ?

עם הזבוב הזה התחתנתי.
אני לא אתחיל לחפור לכם איך הכל התחיל- אלא איך הכל נגמר.
כאשר מכירים מישהו כל כך הרבה זמן (25 שנה) העולם לא זז , העולם עומד דום . אבל אצלנו ? כל שנה ושנה מלאה באקשן פיצוצים וכאסח . אני מרגישה כאילו אני חיה בסרט שובר קופות עם ברוס וויליס …
' ועכשיו סופסוף גל האימה יגמר..!' חשבתי לעצמי בעת שסיימתי למלאות את טופס הגירושים בקפידות עם עורך הדין שלי. מה שלא ידעתי בזמנו היא שכשגל האימה יגמר, צונאמי הסיוט רק יתחיל.

אהה, בושות! לא הצגתי את עצמי ! זה לא ייקח הרבה זמן, אין מה לומר עליי : שמי שרה , בת 45 (במחצית חיי . לא ?) אני עובדת במשרד קטן ודחוק באמצע שום מקום בשכר מינימום ו…התחתנתי עם אידיוט. לצערי, נגררתי לחור ההשכלה שלו והבאנו שלושה ילדים. אותם תכירו מאוחר יותר , בהזדמנות תוך כדי הסיפור.(: (אגב, הילדים שלי אומרים שאני מבוגרת מדי לכתוב בסמיילים…אז אני עושה דווקא (((((: )

במשך כל שנות נישואיי רק פנטזתי על יום גירושיי . (תמיד אמרתי: "נישואים = נשא , סתם מכביד.. גירושים = ריגוש! התפתחות והתלהבות!") אבל כל פעם שהייתי חושבת על כך הייתי מדחיקה את זה.. מנסה להעביר נושא … "אבל כבר התחתנו!"…מנסה להגיע לאי אפשר…"מה עם הילדים?! מה עם הכלבים ?! מה עם המקק שהרגנו בפינה ולאף אחד לא היה אומץ לנקות אותו?! אני אחסר לכולם!". אבל הדבר היחיד שלא העליתי בדעתי הוא ; עד כמה קשה המסע על הריגוש …