עוגת גירושין (פרק 8)

"אני צריך לעבור איתך שיחה." אמר ג'ק. "כשתוכלי , עברי דרך המשרד שלי"
~~~~~~~~~~~~~~~~~
לא התמהמהתי ואחרי דקה או שתיים הלכתי למשרד של ג'ק. על בטוח הוא מפטר אותי. ופשוט קיבלתי את זה על עצמי . איכשהו . הדלת הייתה פתוחה, ודפקתי עליה קלות כדי שיראה שאני בפתח.
"בואי"
"לאן ?"
"לפה"
"איפה זה?"
"…כאן!" והצביע על הכיסא בעצבנות.
מצטערת, כשאני ברגעים של לחץ אני מנסה למשוך את הזמן כמה שרק אפשר.
"שמעי.."
"אממ.. תשמעי"
"מה?"
"אומרים תשמעי.. עם ת' … לא חשוב תמשיך."
הוא פשוט הסתכל עליי בחוסר הבנה וישב על הכיסא שלו. ת'כלס גם לי לא היה מושג מה רציתי ממנו.
"אני רציתי לבשר לך חדשות."
אוי לא!!!! חדשות!!! זה דבר רע!!! ת-מ-י-ד חדשות זה דבר רע!!! ראיתם פעם חדשות?! זה מדבר על מלחמות או אנשים שנדרסים! ראיתם פעם חדשות שמדברות על שלום עולמי ועל טעמים של עוגות?! לא! כי חדשות זה דבר רע! אם הוא פתח את המשפט ב"חדשות" סימן שהולך לקרות משהו רע! **רע** !
"אני ואלונה אשתי דיברנו בינינו, והחלטנו לצרף את הכסף של הזכייה בלוטו שאגב, לא לקחת ממני, בשבילך כדי שתוכלי לתמוך בילדים שלך עם בית על הקרקע."
הייתי בהלם. הוא ייתן לי את הסכומים של הלוטו?! אני לא יכולה להסכים לזה..
"שמע"
"תשמע."
"עזוב!"
"תעזוב! "
"ה' ישמור, תשמע תקשיב ותאזין:אני לא צריכה שתתרמו לי כסף, תודה רבה על ההצעה. אני מכבדת את התמיכה והכל אבל יספיק לי הכסף שלי מהלוטו לקנות בית"
ג'ק נעצר לרגע. ואז התחיל לצחוק "את באמת חושבת שזה יספיק לך ?! 500,000 ש"ח ?! " הוא חזר וצחק "500,000 ש"ח לבית!" אמר וצחק צחוק יותר היסטרי מהקודם.
אני הפכתי אדומה כתות (לא אדומה כעגבנייה!!! ) ושאלתי:"מה..מה הבעיה ב.."
"500,000 ש"ח!" השלים את המשפט והתחיל לצחוק כל כך חזק שכמעט נחנק.( לא שהוא כמעט נחנק מהצחוק, הוא כמעט נחנק כי איפקתי את עצמי לא לקום וללחוץ את הידיים שלי על הגרון שלו!)

"אולי את לא יודעת איך העולם עובד היום, אבל בשביל בית בעיר הזאת, עם מספיק חדרים לך ולילדים ועם תנאי מגורים נורמליים – את תצטרכי טיפה יותר..! אם לא הייתי יודע זאת לא הייתי מציע לך כסף. את מכירה אותי. פרסי ." אמר וקרץ. כן. עד כמה פרסי מונוביץ' יכול להיות??…
"זה לא הקטע," אמרתי,"אתה צריך להבין שגם אם אני צריכה כסף אני אשיג אותו בעצמי."
"בעצמך? כלומר, כמו נגיד בעבודה?"
"אה כן"
"אז… הפתעה! את מקבלת בונוס על העבודה שעשית!"
"ג'ק.." נאנחתי.
"תשתקי. כשבן אדם מציע לך כסף פשוט שותקים ואומרים תודה"
"טכנית, אם אתה שותק אתה לא יכול לומר תו.."
"אני יודע, היה לי לפסוס , תחליקי ותלכי להפסקה שלך." אמר ועצם עיניים מיאוש.
קמתי מהכיסא ויצאתי מהחדר. שמעתי אותו ברקע ממלמל:"נשים..!" בעצבנות .

'זה הסתדר יופי!' חייכתי וחשבתי לעצמי 'עכשיו רק ללכת לחדר האוכל ושום דבר לא ישתבש..'