עוגת גירושין (פרק 3)

בעלי פתח את הדלת של הבית וברקע שמעתי את הילדים צורחים ורבים כרגיל על הטלוויזיה, אין פלא שהוא היה נראה מיואש כשפתח..
"תראה מה הכנתי בעבודה !" חייכתי בקלות והראיתי לו את העוגה (הייתי צריכה לעשות זאת במוקדם או במאוחר , הוא לא היה יכול לפספס את הגודל שלה..)
הוא הסתכל על העוגה , הסתכל עליי ושוב חטף את מבטו לעוגה.. הוא היה נראה מבולבל.( עכשיו נורא מתאים לו השם שלו.. שכחתי לציין שקוראים לו יובל….יובל המבולבל ? … סטגדיש .)
"אנחנו צריכים לדבר…"
אמרתי ותוך כדי נכנסתי הבייתה עם העוגה, ליוויתי אותו לחדר ונעלתי את הדלת שהילדים לא ישמעו. התחלתי לספר לו הכל, על עד כמה שאני סובלת, עד כמה שלא טוב לי ועד כמה שאני רוצה שנמשיך להיות בסופו של דבר ביחסים טובים, בשביל הילדים.
אני די הופתעתי מתגובתו!
"אם כך את מרגישה, אז אני מאחל לך חיים מאושרים בלעדיי , מכל הלב" וראו שהוא התכוון למילים האלה! התרגשתי כל כך ! הושטתי לו את הניירת שהוא צריך לחתום עליה והוא ליווה אותי לדלת.
"אני כל כך דאגתי שתיקח את זה לכיוון הלא נכון! או שתתווכח ותצעק ותתחרפן כמו תמיד! אבל ממש… ממש הפתעת אותי ! "
הוא חייך והנהן והסתכל על הניירת.
"אהה, חכי פה, יש משהו שרציתי לומר לך" אמר ורץ לחדר שלנו. חיכיתי בחוץ מול הדלת הפתוחה. אחרי דקה הוא חזר לפתח הדלת עם העוגה ביד .
"זה מה שאני חושבה עלייך " ו..זרק על פניי את העוגה.. הייתי כל כך בהלם! ומלוכלכת! הייתי מלוכלכת בהלם! זה היה סיוט!
"ו.. זה , מה שאני חושב על הגירושים שלך" אמר וקרע את הנייר מול העיניים שלי
"לאלאלאלאלא!!" צעקתי וניסיתי לתפוס את הדפים אבל.. היה מאוחר מדי.
"וזה , מה שאני חושב עלייך ועל הגירושים שלך" הוא לקח את הקרעים של הדפים שם הכל ביד ימין שלו, ונשף אותם לעברי.
כשיצאתי משם, יצאתי לבושה בחצאית, חולצה, עוגת גירושין ופירורי נייר . מעורר תאבון .
'לאן ללכת?' שאלתי את עצמי תוך כדי פסיעה למקום לא ידוע… 'אם אני אלך לעבודה כולם יראו אותי ככה מלוכלכת , ואם אני אלך הבייתה במקרה הכי טוב הוא יטרוק עליי את הדלת…'
אז לעבודה …