סינים

עשר שנים חלפו מאז החלו בעבודות הקמת הרכבת הקלה בתל אביב ועדיין סיומן אינו נראה באופק. כדי לפתור את הבעיה, הגה שר התחבורה תכנית לפיה ייובאו לארץ מאות פועלים סינים המיומנים במלאכת הכרייה והמסילה. בעיית הדיור אף היא לא הגיעה אל פתרונה ותכנית מחיר למשתכן מתמהמהת בשל חוסר בעובדים מיומנים בענף הבנייה. גם כאן הוחלט לייבא פועלי בניין סינים עתירי ידע במלאכות מן השלד ועד לטפחות. אלו הבעיות המרכזיות שבהן התרכזה ממשלת ישראל. בנוסף לכך, כמות המסתננים הבלתי חוקיים בארץ הלכה וגברה ולצורך כך, התגייסה רשות ההגירה לתכנית גירוש מאסיבית של העובדים הזרים. כך יוצא, שהפועלים המיובאים למטרת בנייה והקמת הרכבת הקלה, מגורשים זמן קצר לאחר הגעתם.
והפועלים? לא תאמינו, אבל הם עשו עסקה מצוינת. עם הגעתם הם מקבלים מענק נאה על הסכמתם לבוא ולתרום מזמנם לפיתוח ארצנו, הרחק ממשפחותיהם, ובעוזבם הם מקבלים שוב מענק כפיצוי על עוגמת הנפש הנגרמת להם בגירושם. בחוזרם הביתה, הם מפקידים את כספם אצל משפחותיהם אשר שמחות לשלוח אותם לתקופת עבודה נוספת בארצנו, וזאת לא לפני שיצטיידו במיטב התוצרת הסינית שאותה ימכרו ברווח נאה בישראל.
ומתקן הכליאה 'חולות' לקראת הגירוש? לא תאמינו, אבל המקום התפתח לעיר של ממש. העובדים הממתינים לגירושם אינם יושבים בחוסר מעש. עקב הגידול בשוהים במתקן, נוצר ביקוש למגורים, מרכזי קניות ובתי ספר עבור משפחות השומרים. במקום לא חסרות ידיים עובדות ומיומנות ופועלים המוכנים לעבוד בשכר זעום, עד לשובם למתקן הכליאה בכל ערב. תושבי תל אביב, שמאסו בצפיפות ובפקקי התנועה בעירם, החלו לנהור לעיר הדרומית החדשה והתוססת. לעת ערב, מתמלאים הרחובות בבליינים צעירים הגודשים את הברים ואת המסעדות הסיניות הפזורות לאורך הרחובות הראשיים. ממש עיר ללא הפסקה.
ראש הממשלה עמד מול המראה וסקר את דמותו בסיפוק. הוא הידק את עניבתו המפוספסת, החליק את שיערו המאפיר וחייך אל בבואתו. מעולם לא הייתה ישראל במצב לאומי ובינלאומי טוב יותר, והכל בזכותו ובזכות שריו הנאמנים. לקראת הבחירות, סוף סוף אפשר להציג את הישגי המדינה בעקבות מדיניותו הנחושה.
באותו הזמן, בנמל התעופה בן גוריון, נחת שר המסחר הסיני ז'נג לי עם פמלייתו. הוא נרגש להיפגש פנים מול פנים עם עמיתיו הישראלים, ולקדם את היחסים בין המדינות, שעד עכשיו הובילו אותו להצלחה ולכבוד גדול במעצמה הסינית. באולם הכניסה אורבים פקחי רשות ההגירה. לפי רישומיהם, הם צריכים לעכב עשרה שוהים בלתי חוקיים עוד השנה כדי למלא את המכסה אליה התחייבו, והם מקווים להגיע ליעד עוד בערב זה. למרבה שמחתם, זה עתה מתקדמת לקראתם חבורת סינים לובשי חליפות. אין ספק שהם אינם תושבי ישראל. ז'נג לי ואנשיו התמלאו סיפוק למראה קבלת הפנים לה זכו והם התלוו לפקחים ברצון ללא כל חשד. רק כשהגיעו למתקן הכליאה 'חולות' בדרום הארץ, לאחר נסיעה של שעות, החל הספק להתגנב לליבם. כבוד השר החל לעורר מהומה של ממש ואפילו אנשי מחלקת ההגירה הבינו שהמילים היוצאות מפיו אינן מחמיאות להם. בשעה מאוחרת זו לא היה מתורגמן במתקן, ולא נותר להם אלא לדחוף את החבורה הזועמת לתוך תא מרווח דיו ובו חמש מיטות קומותיים. כבוד השר בחר את הקומה העליונה.
בנמל התעופה חיכתה גם פמליית קבלת פנים לשר הנכבד. הם נשאו שלטים מאירי עיניים בעברית ובסינית עם שמו ז'נג לי 张力 .
שם זה נפוץ מאוד בסין, וכך יצא שבאותה העת ירד מהמטוס ז'נג לי אחר, בנאי שבא להשתלב בבניית ארצנו, ועמו מטען מלא כל טוב שאותו קיווה למכור לישראלים ברווח נאה. ז'נג (נכנה אותו כך כדי להבדילו מכבוד השר) אף הוא שמח למראה קבלת הפנים הלבבית שחיכתה לו והביאה אותו היישר לבית ראש הממשלה. הוא הופתע כשהופרד ממטענו היקר והובל אל סוללת מיקרופונים מול חבורת עיתונאים, אך הנימוס מחייב, הוא קד קידה ואמר שהוא שמח מאד לבוא לישראל לעזור בבניית הארץ. איזה ארץ משונה, הוא חשב בלבו. חבריו שזכו לעבוד כאן לפניו, לא סיפרו לו על כבוד המלכים שמחכה כאן לכל פועל. עם תום הטקס, הוא ביקש לאסוף את מיטלטליו ולפרוש למגורי הפועלים, ושוב הופתע, והפעם לא בשמחה, כשאשת ראש הממשלה ניגשה אליו ולחצה את ידו בחום, והודתה לו על כל המתנות שהביא. ז'נג, היה מהיר חימה, פניו הסמיקו והוא החל לגדף בשפתו בקול רם ולדרוש שרכושו יושב לו. רק אז הבין המתורגמן, שהייתה זו טעות בזיהוי ויידע את ראש הממשלה בטעות.
'זה לא הוא, אתה אומר?'
'לא, זה מישהו אחר'
'קוראים לו ז'נג לי?'
'כן, אבל…'
'הוא סיני?'
'כן, אבל…'
'כל הסינים נראים אותו דבר, לא?' שאל ראש הממשלה. 'אז נשאיר אותו פה עד שנמצא את ז'נג לי האמיתי.

'ז'נג שהה בבית ראש הממשלה כמה ימים, עד לביקור המשותף המתוכנן במתקן הכליאה 'חולות'. בינתיים הוא מילא את זמנו בביצוע עבודות תחזוקה בבית ובבישול. הוא לא בחל בכל עבודה שהטילה עליו אשת ראש הממשלה, אך החיכוכים ביניהם לא איחרו לבוא. היא הרבתה להתלונן על איכות עבודתו, אף שלא שילמה לו כלל. באחת הפעמים עלה הסכסוך לטונים גבוהים כשאשת ראש הממשלה צעקה על כך שהשניצלים שהכין אינם דקים מספיק, וז'נג השיב לה בשפתו שהיא חזרזירה מטורפת.

במתקן הכליאה, כבוד השר, שלא ידע שהמתקן בו הוא שוהה פתוח, ובבוקר יהיה חופשי, הגה תכנית לשחרורו המהיר מהכלא. לפתע נשמע נפץ אדיר, וחור גדול נפער בקיר. לשמע המהומה, פרצו לחדר שומרי הכלא אך אנשי כבוד השר השתלטו עליהם ללא כל מאמץ, פרקו את נשקם וקשרו אותם למיטות בסדינים. מה רבה היתה הפתעתם במנוסתם, כשנתקלו פנים אל פנים בפמליית ראש הממשלה המבקרת במקום בליווי ז'נג , שהחל להתרגל לתפקידו החדש כמתחזה לשר דגול. כבוד השר קד קידה עמוקה בהקלה בפני ראש הממשלה .

כיכר העיר 'חולות' המתה אדם. ראש הממשלה החליק את שיערו לאחור וסידר את עניבתו.
'אני גאה לחנוך את כיכר העיר הצעירה בישראל' הוא פתח לקול תרועת הקהל שמולו 'ואני שמח להעניק את מפתח העיר לאיש שתרם כה רבות לפיתוחה, והוא הגיש את המפתח לסיני שעמד לצדו. כבוד השר התמלא עלבון והחל לעזוב את הככר עם שומריו תוך כדי גידופים רמים בסינית.
'זה לא הוא?' שאל ראש הממשלה
'לא, זה מישהו אחר'
'קוראים לו ז'נג לי?'
'כן, אבל…'
'הוא סיני?'
'כן, אבל…'
'כל הסינים נראים אותו דבר, לא?'