משימת כתיבה- 3
לרוץ. לרוץ. לרוץ. לרוץ. לרוץ. זה כל מה שעובר בראשי בעוד אני בורח מהשומרים של סלון היופי שאותו הרגע שדדתי. מעולם לא חשבתי שאשדוד סלון יופי, אבל זה קרה. הכל התחיל בחודש מאי השנה, אמא שלי הייתה חולה מאוד, ובזבזנו את כל הכסף על התרופה, מכיוון שלא ידענו איפה לרכוש את התרופה, נתנו את כל הכסף לגברת דנבר, מנהלת סלון היופי, אך התרופה לא הגיעה. מצבה של אימא היה קשה, כך אמרו הרופאים, אימא ניסתה להישאר חזקה "בנג'מין, לך תקנה ירקות לסלט" ביקשה ממני לעיתים, כדי שאצא מהבית בזמן שהאחיות באו לבדוק אותה ולחסן אותה. הבנו כי גברת דנבר, שדדדה אותנו לאור יום. אז החלטתי לגנוב את הסכום הדרוש לתרופה, ולקנות אותה בעצמי, וכך עשיתי היום אחר הצהריים.
התפרצתי לשם בכובע גרב שדרכו יכולתי רק לראות את מה שמסביבי.
רצתי אל הקופה, ולקחתי את הכסף שהספיק לקניית התרופה, כל כך קל. ואז, צעקה, והשומרים החלו לרדוף אחריי.
בום. נפלתי. שוב הערבים האלו זורקים עלינו טילים, והפעם לצערי אחד כזה פגע ממש לידי, שמעתי אזעקה, אמבולנס משטרה
תגובות (0)