מכתב של אם לביתה:

"אני כותבת לך כמה מילים כדי שתדעי שאני כותבת. אז אם תקבלי את המכתב הזה, זה יהי סימן שהוא הגיע אלייך.
אם לא תקבלי אותו, תודיעי לי כדי שאוכל לשלוח אותו שוב. אני כותבת לך לאט כי אני יודעת שאת לא קוראת מהר.
לאחרונה אבא שלך קרא מחקר המצביע על כך שרוב התאונות מרחשות קילומטרים בודדים מהבית,זו הסיבה שהחלתנו לעבור דירה.
מזג האוויר כאן נחמד מאד- בשבוע האחרון ירד גשם רק פעמיים, פעם ראשונה במשך שלושה ימים ופעם שנייה במשך ארבע ימים.
בקשר למעיל שחיפשת, דוד שלך משה אמר לי שאם אני שולחת לך אותו עם כפתורים, זה יעלה הרבה כסף מפני שהם כבדים, אז תלשתי אותם ושמתי לך אותם באחד הכיסים.
אבא שלך מצא עבודה, יש מיתחתיו בערך 500 איש. הוא מכסח את הדשא בבית קברות.
אחותך ליאורה, עתה היתחתנה, בהיריון. אנחנו עדיין לא יודעים את המין, על כן לא אוכל לומר אם תייהיה דוד או דודה.
אם תיהיה לה בת היא מתכוונת לקרוא לה על שמי.
אני חושבת שזה קצת מוזר ליקרוא לקרוא לילדה אמא.
אחיך צביקה נקלע בבעיה גדולה, הוא נעל את האוטו אם המפטחות בפנים. הוא נאלץ לחזור הביתה ברגל כדי להביא את צרור המפתחות השני ולחלץ אותנו מהמכונית.
אם בהזדמנות את פוגשת את בת דודך אילנה, תמסירי לה דרישת שלום איתי. אם את לא רואה אותה, אל תגידי לה כלום.
אוהבת, אמא
נ.ב הייתי רוצה לשים לך קצת קסף במעטפה, אבל כבר סגרתי אותה.