מבוקר ועד ערב

6:45- "בוקר טוב מתוקה, בואי,תקומי בנחת כדי שתתארגני ברוגע…"
"בסדר בסדר" הסתובבות לצד השני של המיטה ומשיכת שמיכה.
7:00- "חמודה, בואי, את צריכה לקום כבר, כדי שלא תתארגני בלחץ"
בלי תגובה. הנחת הכרת מעל הראש והמהום קל.
7:01- "נטלי את צריכה לקום כבר או שאני אתנפל עלייך" זאת אחותי הקטנה.
"ניראה אותך" וחזרה לישון.
7:30- "נו נטלי קומי כבר או שאת מקורקעת." ואז היא מושכת את השמיכה מעליי. אוי הסבל..
צרחה קטנה ומשיכת השמיכה בחזרה אליי.
7:45- אין אף אחד בבית. כולם כבר יצאו.
"בוקר טוב!" התארגנות ואיחור לבצפר.

20:30- "נטלי כדאי לך ללכת לישון עכשיו, שלא תיהי עייפה מחר ותקומי מאוחר."
"אמא בת כמה את חושבת שאני, 8?" ממשיכה לשמוע מוזיקה.
21:00- "לילה טוב מתוקה כיבוי אורות…"
"מה?! רק תשע!" מורדת ומדילקה את האור.
21:01- נוחרת על הספה הסלון.

וחוזר חלילה.