מבוכים ומטורפים – פרק 10 – מוזרות עם תוספת פרמז-אן

"רבותיי, עצרו!" צעק הורברט.
צבא הלוחמים וארבעת הקוסמים עמדו מול שער גדול מעץ.
"בלי רחמים! בלי פחד! בלי הפסקה! בלי –" צעק הורברט.
"אבל מה לגבי שקט…?" קטע את הורברט אחד השומרים של השער. השומר ניראה עייף במיוחד וחסר התלהבות. "מה…" הוא משך באפו. "אתם רוצים לעבור…?" הוא גירד את הצוואר שלו. "נו, בסדר…" הוא משך בידית מעץ שהייתה ממוקמת לידו.
שער העיר נפתח באיטיות, ועצר אחרי שניה. צבא הלוחמים הסתכלו זה על זה. היה שקט. נשמע צליל של עץ חורק. ולפתע, השער נפל מול עיניהם של הצבא.
השומר הסתכל על השער ההרוס. הוא לקח שאיפה קטנה. "כן… תכננו לתקן את זה עוד… אמממ… לפני המלחמה… כן… אני מקווה שזה לא יציק לנו… כן…" הוא אמר בשקט, משך באפו, והלך לשבת על כיסא שממוקם ליד השער.
הורברט, שעמר בראש הצבא, לא ידע מה לומר. אין שום מלחמה.
"אההה… אני מניח שאין מלחמה כרגע רבותי" הוא אמר בלחץ. "אז… אני מניח שאתם יכולים ללכת לכם לדרככם…" הוא אמר ושפשף את צווארו.
צבא הלוחמים נשמע מדוכא. כולם הלכו חוץ מארבעת הקוסמים.
"נו?" אמר הורברט לקוסמים. "אמרתי שאתם יכולים ללכת".
"לא… אנחנו צריכים לראות את המלך" אמר ספארק.
"אנחנו מניחים שהו יודע איפה נמצאת הגבינה הטובה בעולם" אמר וורם.
"האה, לכו לכם" אמר הורברט בחוסר אכפתיות. "אני הולך לישון במלון הקרוב…" הוא אמר וניכס לעיר.
"אוקיי, הגענו! העיר פרמז-אן!" אמר וורם בהתלהבות.
"כן… כן… איפה מוצאים את המלך?" שאל שילו.
"אולי השלט הזה יאמר לנו" ארטי הצביע על שלט ענק שרשום עליו 'המלך נמצא בכיוון הזה'.
"חכם…" אמר וורם.

ארבעת הקוסמים הלכו בעקבות השלט. אך לפתע הופיעו שלושה שומרים של העיר.
"ואתם?" שאל שומר אחד.
"תסתכל עלינו ותנחש" אמר וורם.
"ווי!" התלהב השומר השני. "ליצני רחוב!" הוא מכה כפיים וחייך.
"מה פתאום ליצני רחוב" אמר השומר השלישי, וסתר לראשו של השומר השני. "אלה מכשפים".
"מכשפים? איו! חס וחסיסה, לא!" נגעל שילו. "אנחנו לא מכשפים! אנחנו קוסמים! יש הבדל גדול אתם יודעים" הוא אמר בכעס.
"ומה הוא בדיוק…?" שאל השומר הראשון.
"טוב… אמממ… מכשפים הם… רעים… ו… כן, הם בעיקר רעים" אמר ארטי.
"אני אעמיד פנים שהבנתי" אמר השומר השלישי ברצינות. "מה המטרה שלכם פה?" הוא שאל.
"לראות את המלך" אמר ספארק. "יש לנו נושא דיי חשו—"
"אתם לא יכולים לראות את המלך היום" אמר השומר הראשון.
"ל-למה…?" שאל וורם בסקרנות.
"כי הוא משחק בברביו—" השתעל השומר השני. "הוא משחק ב… תוכניות. כן! הוא משחק בתוכניות מלחמה. שכמובן שהוא לא משחק בברביות" הוא השתעל שוב, והסתכל לצדדים.
"אז… מתי נוכל לראות אותו?" שאל ספארק.
"מחר בבוקר" אמר השומר הראשון.
"לכו לכם, ושנו בדירה הקטנה שם" הצביע השומר השלישי על בית קטן ומרוחק. "אתם תוכלו לראות את המלך בבוקר.
"תודה לכם, שומרים" אמר ספארק. "קדימה, לדירה" הוא הורה לשלושת הקוסמים לבוא אחריו לדירה.
"שומרים?" שאל השומר הראשון את שני השומרים האחרים.
"אני גם לא מבין…" אמר השומר השלישי.
"כן… אנחנו רק טבחים פה. לא יותר מחמש דקות…" אמר השומר השני ושפשף את צווארו.