לופטי לופטי
"לופטי לופטי?" נשמע מהצד של הטלפון.
"כן ?" עניתי לאישה המתקשרת.
"אני צריכה ש..תטפלי לי במישהו" האישה לחשה לי. היה לה ריח רע מהפה. כן, הצלחתי להריח דרך הטלפון. פאקינג טכנולוגיה.
"אין בעיה, שלחי לי שם וכתובת והעניין יטופל" אמרתי לה.
"אין בעיה, אני שולחת לך בסמס!"
"קיבלתי. אני אנתק עכשיו כי את מבחילה אותי."
"סליחה לופטי לופטי…" ניתקתי עליה. לפחות שתלעס מסטיק. מינימום. אם היא רוצה להיפטר ממישהו היא יכולה לנסות לנשוף עליו לדקה והיא תראה באיזה מהירות הוא יתעלף!
קיבלתי את הסמס. היה כתוב בו:"ששון שישי , עיר ששונסיטי רחוב עשישים דירה שש". אני רק אקח את הפוקדור שלי. כן, גנבתי ל"אש" מפוקימון את הפוקדור כדי שאוכל לטפל בעיניינים אחרים.
למעשה, בחיים לא חשבתי שמישהו יבקש להרוג את אש. אם למישהו מגיע למות זה ברוק. הוא מכווץ עיניים כל הזמן. זה מבחיל.
אולי אני צריכה לשדך בינו לבין המגעולה שהתקשרה אליי.
קיצר, לקחתי ת'פוקדור והלכתי לששון שישי!
הלכתי ברחוב בחשאיות מוחשאת וחשה, ועברה מולי נערה מתבגרת, היא דיברה בטלפון ואמרה:"אני בת 17, ולדעתי האח הגדול זאת סדרה מפגרת! למה את לא מסכימה איתי?!"
אומייגאד! נערה מתבגרת חכמה??? זה יצור נדיר מדי! אני חייבת לתפוס אותה!
זרקתי עליה את הפוקדור והיא נכנסה לבפנים . ווהו ! גם הרווחתי טלפון חדש!
הלאה.
ראיתי אותו מהחלון. היו לי משקפיי שמש מגניבות כדי שאני אראה דרמטית ומגניבה. קוראים לי לופטי לופטי. אני חייבת משהו שיעזור לי לצאת מהצרה הזאת..!
הרמתי את המשקפי שמש בחשאיות מוחשאת וחשה, והבחנתי בו.
רצתי אל הדלת, בעטתי בה ונכנסתי לבפנים. הוא שמע את הרעש, אבל לא הספיק להתקרב! כי לפני ששאל אותי מה אני עושה פה, אני זרקתי את הפוקדור וצעקתי:"זומבי ! אני בוחרת בך!!!"
מהפוקדור יצאה טלוויזיה.
"הא." אמרתי לעצמי. "כנראה שאי אפשר ללכוד יצורים שרואים בטלוויזיה… מי ידע?"
ששון שישי התלהב:"זה פוקדור אמיתי?!?!?!?!?!" הוא כמעט התחיל לבכות ולא הפסיק לבהות בו עם העיניים המטרידות שלו.
"כן!" אמרתי לו "זוז הצידה! נערה מתבגרת אינטיליגנטית! אני בוחרת בך!!!"
ומהפוקדור יצאה הנערה שתפסתי קודם לכן.
"אמאאאא מה את רוצה!?!! משוגעת.." אמרה , לקחה את הטלפון שלה, ויצאה מהבית והמשיכה לדבר עם חברות שלה.
"שיט! טוב, כנראה נצטרך לעשות קרב פיזי מגניב" התחלתי לעשות סלטות וגלגולנים וכאלה~~
"מה את עושה?" אמר ששון.
"מתיחות! לא שווה למתוח שריר בגלל מישהו בגילך שעוד רואה פוקימון!..גאד."
בינתיים ששון קרא עיתוןן.. שתה קצת קפה ואחרי עשרים דק' הייתי מוכנה למלחמה.
"אתה מוכן!?"
"ישלי ברירה?" הוא קם .
"אוקיי, בספירה שלי:
3
2
1
GO!"
לפני שהוא הספיק לתקוף יריתי בו באקדח. הוא השתטח על הרצפה ועם קצת הכח שנותר בו שאל:"למה עשית מתיחות אם היה לך אקדח??!"
"שמע, אני די מזניחה את עצמי בזמן האחרון.. " אמרתי לו "למה הכל חייב להיות סובב סביבך!? אגואיסט..!" בעטתי בו. הוא ניסה לקרב את היד שלו לפוקדור שלי אז דרכתי עליו. האע. מה נראלו.
סיימתי את המשימה בהצלחה. אפשר לומר. אז הלכתי לאכול פיצה. מי בא??????????????
תגובות (4)
חחחח הצלחת להעלות לי חיוך:)
תאמת שכשהתחלתי לקרוא והבנתי שפוקימון מעורב בעניין הייתי כזה – WTF?
אבל קטע נחמד ביותר,
נחמד לפעמים לצאת מהקטע של סיפורים כבדים כאלה=]
תמשיכי לכתוב וברוך הבא לאתר! :)
חחחח תאמת אני פה באתר כבר נראלי חודשיים אבל נעלמתי לפני חודש><
והתחשק לי פוקימון פתאוווווםP: תודה :D
מה הקטע?
סמים אולללליי >