להיות זוהר

חיים מת על זוהר. מה זה מת עליו, המעריץ מספר אחד לא רק בשכונה, לא רק בתל אביב, בכל הארץ! ובכלל לא משנה שזוהר כבר לא איתנו מזמן ובכלל לא משנה שחיים אפילו לא היה בתכנון כשזוהר היה כאן, כן?

בכל פעם שהוא שמע את הזמיר מסלסל ליבו קפא.

סולי היתה נבהלת ואומרת לו תזהר חיים לא טוב ככה לא לנשום.

חיים היה עונה לה אני נרגש סולי, אני נרגש!

סולי היתה מגלגלת עיניים ושותקת.

כמה עומק, היה אומר לחבריו, כמה עומק יש בשירים של זוהר. תודו שיש בהם עומק.

יש עומק, אין ספק שיש עומק היה עונה לו מיכה.

קובי היה אומר כן כן יש עומק.

ושימי היה אומר יש עומק אבל הוא לא היחיד עם עומק חיים, גם לשימי יש עומק, אל תשכח, כבר מיליון שנה יש לו עומק.

ואז חיים היה מסתכל בשימי ועונה מה שימי? אתה משווה לשימי? ושימי היה עונה לו עם כל הכבוד לזוהר שלך שימי היה כאן קודם אז תן כבוד! והיה מוסיף בשקט ואל תשכח חיים…

מה לא לשכוח שימי? היה חיים שואל בחזרה.

שימי היה עונה לו – ששימי עוד חי!

ואז הם לא היו מסתכלים אחד על השני כל הערב.

לילדים שלו חיים היה אומר אתם רואים? לא משנה מאיפה באת, לא משנה שלהורים שלך אין גרוש על התחת, אם אתה טוב במה שאתה עושה אתה יכול להצליח! תראו את זוהר, איך הצליח לו, אה? תלמדו מזוהר, כן?

סולי היתה חושבת על הסוף של זוהר, מגלגלת עיניים ושותקת.

יובל, הגדול של חיים, היה מסתכל על אביו, מצמצם את עיניו לחריץ דק דק דק ומדמיין שהוא זמיר ושאבא שלו אומר עליו אין, אין כמו יובל! מלך הסלסולים!

בוקר שישי אחד חיים התעורר ממש מוקדם ובער בו, ממש בער בו, שכולם יידעו איך הוא מרגיש וכמה הוא מלא אהבה והערצה וכמה הוא מאושר, אז הוא תלה שלט מעל דלת הכניסה לבית שלו:

בס״ד

ידע כל אדם

הקב״ה הוא מלך מלכי המלכים

וזוהר הוא מלך מלכי הסלסולים.

סולי גלגלה עיניים ושתקה.

לפני כניסת שבת שימי ומיכה וקובי באו לקפה וסיגריה אחרונה לפני ביתכנסת וכשראו את השלט הם עצרו בבת אחת.

שימי הרגיש את האוזניים שלו בוערות.

מיכה וקובי הסתכלו עליו בשקט, פוחדים לדבר.

זה לא לעניין סינן שימי.

תירגע שימי תירגע.

מה תירגע מה? מה תירגע? איך הוא עשה את זה? סינן שימי בלחישה, שחס וחלילה חיים לא ישמע מתוך הבית.

כי כמה ששימי חטף עצבים על הבגידה של חיים, הוא ידע שעם חיים לא מתעסקים…

ולמה שימי חטף עצבים? כי עד עכשיו כולם, כולל כולם וכולל חיים שיהיה ברור, ידעו ששימי תבורי היה מלך הסלסולים המוצהר של השכונה. כבר יותר משלושים שנה, זאת מסורת ומסורת מכבדים! וכולם ידעו ששימי הבן של שמואל מהמכולת היה שומר המלוכה הלא מוצהר, בגלל השם, ברור שבגלל השם, עוד מהזמן שאבא שלו הכריז, כשהיה ילד, שימי שלי אולי לא שר כמו שימי אבל השם שלו שימי והוא שומר המלוכה של המלך הבלתי מעורער של הסלסולים שיהיה ברור!

ועכשיו חיים גילה באיחור של שלושים שנה את זוהר ופתאום הפיכה שלטונית?

מיכה דפק על הדלת. קובי עמד לידו.

שימי עמד מאחוריהם.

חיים פתח.

אה חיים אמר מיכה.

אה חיים אמר קובי.

שימי שתק.

מה שימי, לא אומרים שלום? זרק לעברו חיים במבט של רק תעיז שימי, רק תעיז…

שימי המשיך לשתוק ונעץ בחיים מבט עצבני, הכי עצבני שהיה לו במלאי, שיהיה ברור לבוגד הזה כמה חמור המעשה שלו.

חיים הסתכל לו חזרה ישר בעיניים. מבט חזק כזה.

אחרי כמה דקות ארוכות, ממש לפני שחיים חטף את הג׳ננה, שימי השפיל מבט. נו, ברור…

כנסו כנסו אמר חיים בחיוך רחב, שנספיק.

הסיגריה והקפה עברו מהר ובשקט. שימי לא דיבר וכששימי לא מדבר אין כל כך על מה לדבר… מה לעשות, הוא קורא, הרבה קורא, אז יש לו רעיונות לשיחה, רעיונות מצויינים לשיחה.

הוא תמיד מתחיל שיחות על כל מיני דברים בהיסטוריה ועל קולנוע ועל פוליטיקה של היום ושל פעם. ועל שימי. כל פעם הוא מדבר על שימי המלך ובלי העין הרע, יש לו הרבה מה להגיד עליו!

היום שימי שתק, אפילו על שימי לא דיבר, אז היה שקט…

חיים כיבה את הסיגריה במאפרה ואמר תקשיבו יש לי משהו לספר לכם.

מיכה וקובי נשמו לרווחה, שימי התאפק.

מה חיים דבר.

אז ככה – יובל שלי רוצה להיות זוהר.

שימי דפק עם היד על השולחן.

מיכה כבר לא יכל יותר ואמר לו תקשיב שימי הגזמת, עד לכאן הגעת לי עם השימי הזה! הילד רוצה להיות זוהר, זכותו להיות זוהר, חלאס כבר!

קובי אמר נכון שימי, חלאס כבר.

חיים חייך חיוך מרוצה.

שימי שתק.

בקיצור, המשיך חיים, יובל רוצה להיות זוהר ואני לא יודע איך להגיד לו, שזוהר הוא בחיים לא יהיה.

למה חיים ככה? למה לשבור לילד את הלב?

שמעת אותו שר פעם תגיד לי?

שמעתי, שמעתי.

נו, וזה נשמע לך זוהר?

לא זוהר, גם לא שימי, אבל שר לא רע הילד.

שימי סינן אל תכניס את שני אלה לאותו משפט מיכה, טיפה כבוד לא נשאר לכם.

מיכה גלגל עיניים ואמר תראה חיים לא שוברים ככה את הלב לילד. הוא רוצה להיות זוהר? תתמוך בו, תפרגן לו, תעזור לו. אתה זוכר שאבא שלך אמר לך שבחיים לא תהיה עודד מכנס? ואתה הפסקת עם הכדורגל בגלל זה? אל תעשה לו אותו הדבר…

טוב מה אני יגיד לך מיכה, כשאתה צודק אתה צודק!

אני יודע חיים.

מפה לשם, המשיך חיים, בראשון הולכים לכוכב נולד.

מה?

כן, הילד נרשם למבחנים של כוכב נולד.

פשששש… שיהיה בהצלחה!

בהצלחה שיהיה לו חיים.

תודה קובי.

שימי שתק.

מה שימי, לא תאחל לילד שלי בהצלחה?

בהצלחה חיים בהצלחה שיהיה לו.

תודה שימי, באמת תודה.

טוב, ביתכנסת.

יאללה לביתכנסת.

בראשון על הבוקר סולי הכינה כריכים לכולם, ברור שכולם הולכים עם יובל לאודישנים, אין שאלה. היא מלאה בקבוקי מים כי אומרים שזה יהיה יום ארוך והם הגיעו בול בשעה שמונה, כי סולי אוהבת לדייק.

הם חיכו בסבלנות ובשקט לתור של יובל.

יו חיים אני מה זה מתרגשת אמרה סולי.

תנשמי סולי תנשמי, ענה חיים, ותזכרי שאולי הוא שר יפה אבל זוהר הוא לא, אני רק אומר.

אויש חיים אתה והזוהר שלך, כאילו רק זוהר קיים.

רק זוהר קיים סולי ואת יודעת את זה. אל תתחילי, לפחות ממך אני מבקש אל תתחילי.

בסדר חיים בסדר, רק זוהר קיים.

יובל עלה לבמה.

סולי לא נשמה מרוב התרגשות.

חיים התמתח וחיכה בציפיה.

יובל התאמן על פרי גנך וחיים מת מפחד שהוא לא יעשה לעצמו בושות, כי עם כל הכבוד שזה הילד שלך וכל זה, לא להיות זוהר ולשיר פרי גנך זה סיכון, סיכון עצום!

יובל התחיל לשיר.

יובל סיים לשיר.

מחיאות הכפיים הרעידו את כל האולפנים.

הוא עבר סולי?

הוא עבר חיים!

אמא הוא עבר?

עבר עבר נשמה שלי, הוא עבר!

חיים וסולי ורונית וזיו ולילך קפצו והתחבקו והזילו דמעות של אושר.

הוא עבר!

השופט הזה שתמיד יושב בצד שמאל אמר עשית לי דמעות יובל, רק שתדע שעשית לי דמעות.

זאת שלידו אמרה שנים שלא שמעתי מישהו שר ככה, שנים.

חיים ניפח את החזה בגאווה. את רואה סולי? את רואה? הוא שר כמו זוהר! כמו זוהר הוא שר!

סולי, שזכרה טוב מאוד מה חיים חשב על איך שהבן שלה שר, גלגלה עיניים ושתקה.

השופט האמצעי אמר יובל ריגשת אותי מאוד, אני חייב להגיד, כבר שנים שלא שמעתי מישהו שר ככה! אמנם שרת זוהר, אבל נשמעת בול כמו ג׳ו עמר יובל ומה אני אגיד לך, כל הכבוד, באמת כל הכבוד!

חיים הפסיק לקפוץ. שמעת סולי?

סולי חייכה מאוזן לאוזן. שמעתי חיים.

הוא אמר ג׳ו עמר?

אמר ג׳ו עמר.

חיים הרגיש את הדם עולה לו לראש.

איך ג׳ו עמר סולי, איך ג׳ו עמר?

אני אמרתי לך חיים, אתה לא הקשבת, אתה אף פעם לא מקשיב.

כי כשחיים דיבר כל הזמן על זוהר ושימי דיבר על שימי סולי ידעה! לא זוהר ולא שימי ולא בטיח! ג׳ו עמר הוא המלך! אבל היא אשה, וכשהיא אמרה מה פתאום זוהר ג׳ו עמר הוא המלך האמיתי חיים הסתכל עליה פעם אחת, אמר מה את מבינה במזרחית תגידי והלך.

האמת? סולי נעלבה.

אבל היא חכמה סולי, היא יודעת להמתיק סוד ולעשות את המהלכים שצריך לעשות.

וככה, כשחיים הילל ושיבח את זוהר, היא לחשה ליובל אתה תהיה מלך יובל, מלך אמיתי אתה תהיה, בדיוק כמו ג׳ו, שתדע.

ויובל? יובל הקשיב והפנים.