כיצד הפכתי מרעב ללחם לרב מכר (בעזרת המו"ל – אלוהים עליו יחמול)

כשסיימתי לכתוב את ספר ההומור שלי ניגשתי לאחד המו"לים שיוציא לי את הספר לאור.
האיש שקיבל אותי למשרדו נראה בעיני אדם רציני "גבר לעניין". הוא הושיב אותי ליד מכתבתו, עיין ארוכות בכתב היד, לבסוף הרים את ראשו ונתן בי מבט מלא רחמים אומר: "איני יכול להוציא לאור את החומר הזה, אין בו סקס".
"אבל הרי אמרתי לך מראש שמדובר בספר הומוריסטי", התרעמתי.
"תבין אותי, עם כל הרצון הטוב", דיבר אליי המו"ל בהבנה אבהית, "הסקס הוא המניע החזק ביותר אצל האדם. תראה למשל בפרסומות! אדם שנכנס לחנות ספרים ורואה ספר שעל העטיפה שלו ציור של בחורה סקסית ישלח באופן אוטומטי את ידו אל הספר, אלא אם כן הוא נמצא עם אשתו. אבל אז ממילא מדובר באדם מדופרס שאינו מסוגל בכלל לחייך.
"היה לי פעם סופר שהביא לי כתב יד עם השם המבטיח תנוחות במיטה, נורא התלהבתי עד שקראתי את כתב היד וראיתי שכוונתו הייתה תנוחות שינה… אתה מבין גם הוא היה מן חוכמולוג כזה שעושה צחוק מכל דבר…
"קח את כתב היד ונסה להכניס כמה שיותר סקס! אני רוצה תיאורים מפורטים
וארוכים ככל שניתן…
"אל תהסס הכנס סקס. אגב, מה דעתך על ספר בשם: כיצד להשיג כל אישה שאתה חושק בה?" "אינני יודע", אמרתי, "השם נשמע לי מבטיח ובעזרת השם…" "לא", קטע אותי המו"ל, "כוונתי אם יש לך מידע איך אפשר להשיג כל אישה באופן מעשי?" הוא הביט בי בערנות מינית גוברת.
"לא", אמרתי, "מצטער, אני נשוי, אנסה לעבוד על מה שאמרת לי בבית."
"תביא את כתב היד החדש אליי", אמר המו"ל, "ונריץ אותו על תוכנת המחשב שלי. זוהי תוכנה שמגלה מיד כמה פעמים מוזכר השם פין וכמה פעמים השם פות וכמה פעמיים הם מוזכרים ביחד והיחס המדויק ביניהם – עם התוכנה הזאת אני לא יכול לטעות!"
המו"ל נפרד ממני באמרו: "ברגע שיהיה לך חומר עם סקס, אל תהסס אותו אלי פקסס."
נטלתי לי חופשה ארוכה מפעילות מכל מין שהיא, להוציא פעילות מינית וישבתי לי ימים כלילות על מדוכת הסקס, כאשר עם כל שורה שכתבתי שיננתי לעצמי סקס סקס סקס…
כעבור כחודש חזרתי אל המו"ל, מסוקסקס לחלוטין. העפתי מבט חסר בושה במזכירה לו, נכנסתי אליו והנחתי את כתב היד על שולחנו.
גם הפעם שקע המו"ל בעיון ארוך ורציני בחומר שלי, בעודי כוסס את ציפורניי בעצבנות.
באצבע האמצעית שלח אליי שוב מבט מלא רחמים ואמר, "חבל, ממש חבל, הרי ידוע לפי מחקרים עדכניים שהקוראים מחפשים חומר חושפני, שיגלה להם סודות מאחורי הקלעים של מה שקורה באמת אצל מפורסמים, סיפורים חושפניים וסודות מהחדר! מכל זה אין בחומר שלך דבר!"
הוא חבט באגרופו בשולחן והביט בי כמי שחשף אותי ערום ועריה מכל כישרון: "חומר בלי חשיפה נדון לרדת לטמיון" אמר בטון פסקני. "אנשים מתים לדעת מה קורה אחרי שהמפורסמים סותמים את הפה, מה הם עושים שם כשלא רואים אותם ומדוע הם עושים זאת. אתה לא חייב לציין שמות, אבל למען השם חשוף כמה שיותר!" הבנתי שהתשוקה הלוהטת שבה היה שרוי כאשר באתי אליו בפעם הקודמת, שככה אצלו, וגם ידעתי שהוא צודק, מרוב שעסקתי בחשיפה גופנית לא טיפלתי כלל בחשיפה רוחנית! הרגשתי כמו שמוק שחזר מהכפור. מרוב שהייתי להוט להעמיד את האבר בראש מעיני, העמידו אותי על מקומי וכתב ידי התגלה כמלפפון שנפגע בקרה.
בלי לאבד רגע, קמתי מהשולחן ומיהרתי הביתה. בדרך רכשתי לי שלוש מערכות של אמצעי נעילה, ומערכת אזעקה. הפעם הסתגרתי בחדרי בצורה הרמטית לחלוטין והתחלתי מיד לשכתב את כל הספר שלי.
מיהרתי לשוב למו"ל, שקיבל את פניי באדיבות רבה כמכר ותיק והושיב אותי, בלי עיכובים, ליד מכתבתו. בלא אומר הגשתי לו את כתב היד והוא שקע בחומר כמו שק תפוחי אדמה במים קרים. עקבתי בעיניים כלות אחרי קריאתו, אותה ליווה בקריאות רמות ומדי פעם בצחקוקי ביטול קטועים. לבסוף טרק את הספר, חבט על השולחן בכף ידו והפטיר, "שוב פעם לא הצלחתי למצוא בספר שלך את העיקר".
"מה זה הפעם?!" קראתי בזעם.
"רומנטיקה! אהבה!" אמר.
"הרי ידוע שאין סופר או אפילו כותב תסריטים שמעז להשלים את מלאכת הכתיבה מבלי להכניס ביצירתו רומנטיקה. הרי אהבה היא מהות החיים והיא החיים עצמם! כיצד אפשר להעלות על הדעת ספר בלי רומנטיקה?! אתה מזכיר לי בחור צעיר שהביא לי ספר בשם מבחר סיפורים שנראו יותר כמקצה שיפורים – כל סיפור שם היה זקוק לשיפור!"
הבנתי שהספר היחידי שיש לו סיכוי להתקבל אצל המו"לים הוא ספר תירוצים כיצד לדחות כתבי יד! הרי במאי מפורסם אמר פעם: "ביימתי סרטים מוצלחים וסרטים כושלים, אינני יודע מה ההבדל ביניהם…"
נזכרתי בדבריו של המו"ל האמריקני, סטיב פורבס, שאמר על הדרך להצלחה: "ייתכן שאתם מחפשים משהו, אבל בסופו של דבר תמצאו משהו אחר, אם תפקחו את עיניכם"… (והוא מביא את הדוגמה של ריי קרוק, שהקים את רשת מקדונלד'ס, מתוך כוונה להרחיב את שיווק מכונות המילקשייק שלו לדוכן המבורגר שנוהל על ידי האחים מקדונלד, ובלי כוונה עבר לעסקי ההמבורגרים…)
נסוגתי ממשרדו בבושת פנים. כשהגעתי הביתה אשתי התנפלה עליי בציפורניים שלופות. כבר כמה חודשים שלא עבדתי ונשארנו ללא מקור הכנסה כלשהו. אחרי מאבק קצר, קמתי, נערתי את האבק מבגדי ושעטתי לחדרי. נחוש להצליח בכל מחיר…
כשסיימתי את מלאכתי החלטתי הפעם לפנות למו"ל אחר, משום מה אמוני במו"ל הקודם התערער.
המו"ל החדש קיבל גם הוא את פניי בשמחה, היה משהו בהופעתי השפופה והשבורה, ששכנעה אנשים שעשיתי כמיטב כוחי ויכולתי. גם הוא הושיב אותי סמוך למכתבה שלו ובלי כחל ושרק קרא את כתב ידי בכל הרצינות וכובד הראש האופיינים למו"לים רציניים, המחפשים את הרב מכר הבא שלהם.
כעבור שעה ארוכה הוא נפנה אליי מהורהר, "יש בספר שלך את כל האלמנטים האופייניים להצלחת ספר: סקס,,רומנטיקה וחשיפה, אלא שמניסיוני אני יודע שתמיד ספר שיש לי הרגשה טובה לגביו לא מצליח, הרב מכר מתגלה תמיד דווקא בכתב יד שלא נראה כלל ככזה, כך שאין שום סיכוי שהספר הזה יהיה הצלחה! אם זה היה ספר מעשי, יכולתי לכלול בעצות של המומחה את עצת הזהב: קנה את הספר שלפחות מבטיח שאנשים חלשי אופי יקנו את הספר. אלוהים!" פניו של המו"ל לבשו הבעה כמעט דתית והוא הרים את עיניו השמימה: "תן לי כתב יד סתמי, אפילו טיפשי, שלא אחשוד אפילו שהוא יכול להיות רב מכר."
מיהרתי והוצאתי מתיקי את כתב היד ההומוריסטי שהגשתי למו"ל הקודם והושטתי לו אותו בתנועה רבת משמעות: "קח, משאלתך התגשמה", אמרתי. המו"ל שקע שוב בקריאת כתב היד, כמי שיודע שבחומר הזה הושקע הרבה מאוד מאמץ. מדי פעם עשה קולות כמי שהולך להיחנק ואנו רצתי להביא לו ספל מים. לבסוף היה כלן כך שקוע בקריאת כתב היד, ששקע בשינה עמוקה. לפי החיוך על שפתיו, ידעתי שיש לו חלומות נעימים וסוף סוף זכיתי להוציא לאור את כתב היד שלי, הרי הוא בעצמו אמר שרב מכר אפשר להשיג רק בחלומות בהקיץ…
רק מקץ שני קיצים שבהם רצתי הלוך ושוב אל משרדי ההוצאה והזעתי ים של זעה, זכיתי לראות את דפי כתב היד שלי מסתובבים על גלגלי מכונות הדפוס.
כעבור חודשיים נוספים כשביקרתי בחנות ספרים ששם הוצג הספר שלי, אמרה לי המוכרת ששני אנשים רבו על הספר שלי ואפילו אחד זרק לשני את הספר על הראש.
אכן אין סימן מובהק מריב קוראים לזה שהספר הוא רב מכר והרי נאמר: קנאת קוראים תרבה מכירת ספרים!
הקורא הנבון מוזמן בזה לנסות ולקרוא את הרב מכר הראשון שנמכר בזכות זה שאינו אמור כלל להיות רב מכר – וללמוד איך לעשות הכול כדי לא להצליח בשום דבר!