ירח השמש פרק 9: הגיבורה החדשה

חדשות רעות אני לא סובל את זה ובמיוחד מוקדם בבוקר זה כמו לקום מהמיטה ולהתחיל ישירות עבודה אבל לצערי זה אחד הדברים שצריך להתמודד איתם כשאתה מלך
"את מי תפסתם? את אריאל?" שאלתי
"לא" השיבה אשתי
"תפסתם שטן?" שאלתי בתקווה שזה לא נכון
"לא" היא אמרה
"אז.. את מי תפסתם?" שאלתי
"אני לא יודעת לא ראיתי יצור כזה בחיים שלי" היא אמרה
" מה? מה קורה פה? ואיך זה שאנחנו לא יודעים אם מי אנחנו מתמודדים?" שאלתי
"זה מאוד מוזר קודם הפרחים ועכשיו זה משהו הולך פה וזה לא טוב יקירי מה נעשה?" היא אמרה בדרמטיות
"תפסיקי להיות דרמטית יקירתי, טוב ספרי לי איך הוא נראה" אמרתי בקול עמוק
"אוי אתה בטוח?" היא שאלה במבט של בושה
"כן" עניתי לה
"היצור נראה מאוד מוזר היה לו גוף של חתול וראש של מלאך אבל כשהסתכלנו לו בעיניים הוא לא נראה מלאך" היא סיפרה
"גוף של חתול? את בטוחה שאת לא הוזה?" שאלתי
"אני בטוחה יקירי אני תמיד זוכרת את האנשים המוזרים בגן עדן " היא ענתה הכעס
"טוב לא צריך לכעוס אז איך תפסתם אותו? הרי הוא חצי חתול אני מניח שהיה לכם קשה" שאלתי בהתעניינות
"טוב זה לא היה כל כך קשה מצאנו שביל של נוזלים שפוכים על האדמה והם לא עשו טוב לצמחים אז עקבנו אחרי השביל ומצאנו שמה יצור שמלקק את הנוזלים מהאדמה" היא סיפרה
"נוזלים? שלא עושים טוב לצמחים? זה לא קיים אצלנו כל נוזל עוזר לצמחים פה אפילו הרעל" עניתי בתדהמה
"נכון" היא הסכימה איתי והוסיפה " אז מה נעשה אתו?"
"הממ.. אני מציע לנקות את הנוזלים לפני שיהרסו את כל הצמחייה ובינתיים כלאו את היצור בצינוק עד שנעלה אותו למשפט" אמרתי בהחלטיות
"משפט?! מזמן לא עשינו אחד" היא אמרה בתדהמה
"כן משפט"
"אבל מי ישפוט בו? הרי אתה המלך ואסור לך לשפוט במשפטים" היא ענתה בשאלה
"הממ.. נראה לי שהכי עדיף שאת תשפטי בו" עניתי בביטחון
"אני? אתה בטוח? לא שפטתי מאז שפניאל נולד אתה אמרת בעצמך אז שאם אני אשאר בבית אתו זה יעשה לו טוב" היא אמרה בתדהמה
"טוב אז סוף סוף יש לך אפשרות להתחיל מחדש את הקריירה שלך" עניתי עם חיוך
"תודה לך יקירי, ובינתיים אני אדאג שהאסיר שלנו יבלה בנעימים בצינוק" היא אמרה בגיחוך קל
"יופי"
הלכתי אל החלון והבטתי החוצה כן לפעמים להסתכל על גן עדן גורם לך לשכוח אבל הפעם זה היה מאוד מוזר הסתכלתי על עבר הצמחייה שבדרך כלל ירוקה והיום היא הייתה חומה חשבתי שאולי זה בגלל הנוזלים אבל כשהרמתי את מבטי אל השמש הבנתי שמשהו פה לא טוב השמש הייתה שחורה ובדרך כלל זה אומר שמשהו לא טוב הולך לקרות או קרה אני רק מקווה שזה לא קשור לפניאל עברו כבר חודשיים מאז הריב שלנו, לחשוב שאם הייתי קצת יותר בוטח בו וקצת פחות מכביד אליו הוא היה פה איתי אוף אני לא יכול לתאר מה קורה לו אני רק מקווה שאנג'לינה שומרת אליו כי סך הכול היא קצת יותר מכירה את השער. המשכתי להסתכל בחלון ופתאום הבחנתי ברכב יוצא מהשער אל הארמון זה ממש משונה ממי אנחנו כבר יכולים לקבל משהו הרי אנחנו ממלכה מבודדת שמנסה כמה שפחות להתעסק עם ממלכות אחרות טוב חוץ מגיהינום. הרכב הגיע לדלת הארמון ראיתי שהשומרים הכניסו אותו פנימה מה הם משוגעים? מה אם זה מתנקש? או אולי שודדים? איזה חוסר זהירות מצידם. דפיקה נשמעה על הדלת לקחתי איתי את השוט מהחדר והתקרבתי לדלת הדפיקות נשמעו יותר ויותר חזק צעקתי "מי זה"
ופתאום נשמע קול שאומר "אני השליח"
"שליח? לא הזמנתי שום דבר" אמרתי לו
"לא אבל גיהינום כן" אמר השליח
"באמת? גיהינום הזמין נתת לי עכשיו סיבה למה לפתוח את הדלת" אמרתי לו
"טוב אני לי כוח לשטויות שלכם גן עדן הנה אני אקריא לך" אמר השליח ברגזנות
"שלום לכם גן עדן,
בימים האחרונים נראה שהיחסים בינינו נהיים יותר ויותר רעים לאחרונה תפסנו מרגל בגיהינום ומצאנו עליו שהוא מלאך. אנחנו לא מעוניינים במלחמה ואנחנו מניחים שגם לא אתם ולכן אנחנו מזמינים אתכם גן עדן למשא ומתן אתנו על מנת שהיחסים בינינו לא יובילו למלחמה שתעלה לשני הצדדים בהמון קורבנות בדיוני ההסכם אנחנו הגיהינום מוכן להחזיר את המלאך בתמורה לשקט אז אנא בבקשה קבלו את הזמנתנו ובואו לדון אתנו בפרטי הסכם.
מהגיהינום "
"זה מהגיהינום? זה לא נשמע ככה"
"כן אני יודע אבל זה משכתוב" ענה השליח
פתחתי את הדלת והשליח העביר לי את המכתב ובאמת כל משהוא אמר היה נכון הייתכן גיהינום מבקש רחמים זה ניצחון גדול בשבילנו סוף סוף היום הזה הוא היסטוריה ועוד יותר טוב פניאל יחזור אליי איך היום הזה יכול להשתבש.
"טוב מה למסור לגיהינום?" הוא שאל
"תמסור להם שאנחנו מסכימים לבוא למשא ומתן" עניתי בשמחה
"סבבה אהה כן שכחתי גיהינום ביקש ממני להודיע לך שהם מבקשים שדווקא לא מלאך יעשה את המשא ומתן אתה יודע כדי לא להליט את האנשים ברחוב" הוא אמר
"הממ.. אבל.. אהה.. את מי אני אביא?" התחלתי לגמגם
"אני לא יודע אתה רוצה שאני אמסור להם שגן עדן לא יוכל להגיע?" שאל השליח
"לא לא תגיד להם שהכול בסדר ושאנחנו נדאג ששום מלאך לא יהיה בדיון" עניתי בלעת ברירה
"טוב" אמר השליח והלך משם
הלכתי על החלון וראיתי את הרכב של השליח נוסע לכיוון השער חשבתי לעצמי מאיפה עכשיו אני אביא יצור שהוא לא מלאך הרי אנחנו גן עדן איזה לא מלאכים יש פה? הרי לפני כמה שנים גירשנו את כל הלא מלאכים מפה מה אני אעשה? חשבתי וחשבתי ופתאום נזכרתי שאשתי תפסה הבוקר יצור לא מגן עדן נכון היה לו ראש של המלאך אבל הם לא אמרו כלום על חצי. רצתי אל עבר בית הכלא כי ידעתי שאשתי שמה דואגת ליצור אני מקווה שהיא לא התחילה לדבר אתו כי היא יכול לפטפט על כל דבר.
הגעתי לפתח הדלת של הכלא טוב מזל שהכול קרוב לארמון, וראיתי שיירה ובראשה אשתי מובילה את היצור לתוכו
"עצרו!!" צעקתי אבל אף אחד לא הקשיב לי
צעקתי עוד פעם יותר חזק "עצרו!!!"
פתאום אשתי ראתה אותי והיא עצרה את השיירה ואמרה "כן יקירי יש בעיה?" היא שאלה ברוגע
"כן יש בעיה" אמרתי בהתנשפות
" אוי לא מה קרה?" היא שאלה בדרמטיות
"זה גיהינום הוא .. הוא מעוניין לגשת למשא ומתן" אמרתי והמשכתי להתנשף
"משא ומתן? גיהינום? אני לא רואה בזה בעיה" היא אמרה
"כן גם אני חשבתי ככה עד ש…." לא ידעתי מה להגיד
"עד שמה?" היא הפצירה בי לענות
"עד שסיפרו לי שלא מלאך צריך לייצג אותנו" אמרתי בעיניים ירודות
"לא מלאך? אוי יקירי תגיד לי בבקשה שלא הסכמתה לזה" היא אמרה בתקווה
"הסכמתי לזה" אמרתי בצער
"אבל למה? את מי נביא? ולמה לא התווכחת?" היא שאלה בכעס
התחלתי לענות לה ברוגע "למה הסיבה לא מובנת לי ולא התווכחתי כי זה יכולה להיות הזדמנות להחזיר את פניאל"
"פניאל?" היא אמרה בבכי
"כן פניאל" אמרתי לה
"זאת ההזדמנות היחידה שלנו להחזיר את המתוק שלי? אנחנו מוכרחים לעשות הכול" היא אמרה והמשיכה לבכות
"כן אסור לנו לוותר על הזדמנות שכזאת זה עכשיו או לעולם לא" אמרתי לה
"טוב אז מי ייצג אותנו?" היא שאלה
"אין לנו ברירה היצור הזה יצטרך לייצג אותנו" אמרתי בצער
"היצור? אתה בטוח? אנחנו לא מכירים אותו" היא אמרה בקול גבוה
" כן זה האפשרות היחידה נצטרך להמר עליו אין לנו ברירה עכשיו העבירי אליי את המפתח" אמרתי לה
"מממ.. טוב" היא אמרה
הלכתי על הכלוב שבו היה מונח היצור הוא לא נראה מאיים אבל גם לא נראה ידידותי גופו החתול היה חלק ושעיר ופניו היו לבנות ובוהקות כמו של רוב המלאכים.
"שלום?" אמרתי ליצור והוא לא ענה
"שלום?" ניסיתי עוד הפעם והוא לא ענה
אחזתי בסורגי הכלוב והתחלתי לנענע אותו בזמן שאמרתי לו "יו שלום תתעורר כבר"
פתאום היצור קם ואמר "היי זה לא מנומס כל כך להעיר מישהו משינה בוא נראה איך אתה תרגיש כשאני אעיר אותך משינה" הוא אמר לי
"לא תודה יש לי את אשתי" אמרתי לו בגיחוך קל
"טוב אם הערתה אותי מה אתה רוצה? לא מספיק שכלאתם אותי?" הוא אמר באדישות
"כן סליחה על זה אבל יש לנו בעיה קטנה" אמרתי לו
"כן מה הבעיה החדר קטן מדי בשביל חתולים?" הוא שאל
"לא זה לא זה אנחנו רוצים להציע לך עסקה" אמרתי לו ברוגע
"ומה העסקה? ולמה שאני אקבל אותה?" הוא שאל
לרגע אחד רציתי לזרוק את הכלוב ולבעוט בו עד שהיצור יפצע קשות אבל ידעתי שהוא הסיכוי היחידי שלי לקבל את פניאל וניצחון על גיהינום אז התאפקתי
"בטח שמעתה על גיהינום נכון?"
"הממ.. כן שמעתי עליהם" הוא אמר
"אז אנחנו וגיהינום הסכמנו על משא ומתן וגיהינום ביקש שיצור שהוא לא מלאך ייצג אותנו" אמרתי לו
"לא מלאך? אבל אני כן מלאך טוב חצי אומנם אבל עדיין אפשר לראות אליי את זה" הוא גיחך ואמר
"כן אבל אתה גם חצי חתול גם מה שהופך אותך ללא מלאך" הסברתי לו בחיוך
"הממ.. מה אני ארוויח מזה?" הוא שאל
" חופש תוכל לנוע בחופשיות בלי שאף אחד יציק לך" עניתי לו
ברגע שעניתי לו את התשובה אשתי בא אליי ואמרה "יקירי אתה בטוח? הוא יכול לנצל את זה לרעה כמו הפעם הקודמת" היא אמרה בדאגה
"כן יקירתי אני בטוח ואני סומך עליו שזה לא היה בכוונה" עניתי לה
"טוב אז אני מסכים אבל אך ורק אם אני יוכל גם לצאת ולחזור לגן עדן בלי שיירדפו אחריי " הוא הציב אולטימטום
"טוב מקובל אלינו עכשיו בוא איתי אל השער"
שחררתי אותו מהכלוב והלכנו שנינו אל עבר השער הוצפתי דאגות ברגע שהתחלנו ללכת אם בכלל אפשר לסמוך על היצור הזה ורגע מה אם הם לא יחזירו לי את פניאל? מה אם זה מלאך אחר? או שזה אולי בלוף אחד גדול? הגענו לשער מחכים לשליח שייבוא לאסוף אותנו בזמן ההמתנה רצה לעברנו ילדה קטנה עם פרחים ומתנות כשהיא הגיעה אלינו היא עבירה לידי את הסל עם הפרחים והמתנות ואמרה " זה כדי שתמיד תזכרו מאיפה באתם"
רציתי לומר לה שבסך הכול אנחנו עושים קפיצה לגיהינום בשביל משא ומתן אבל פניה התמימות וחיוכה הגדול מנעו ממני לומר זאת במקום זאת ליטפתי אותה ואמרתי לה "ואת תמיד תזכרי את מי שאת" היא חייכה לעברי והלכה משם ראיתי שפניה מאושרות והתחלתי לחשוב על כמה הפנים שלה יהיו יותר מאושרות כאשר נחתום על ההסכם לרגע אחד התחלתי לשכוח את כל הבעיות בגן עדן ואת זה שפניאל רחוק ממני בזכות החיוך שלה החיוך הזה נתן לי תקווה שכל הבעיות שלנו הולכות להסתיים בקרוב. השליח הגיע עם הרכב שלו וראיתי שיש מקום רק לעוד אחד שאלתי אותו "איך שני ניכנס? יש מקום רק לאחד"
הוא ענה לי "מה אתה לא זוכר? הרי אמרת בעצמך שרק לא מלאך ייצג אתכם"
"כן אבל לפחות רציתי ללוות אותו עד לשולחן המשא ומתן אתה יודע מתוך נימוס"
"אין צורך אני אעשה את זה אם אני אקח גם אותך אני אצטרך הרי להחזיר אותך וזה סתם עבודה מיותרת"
הצטערתי שאני לא יכול ללכת ואמרתי לשליח "טוב"
היצור עלה על הרכב והם נסעו דרך השער על עבר הגיהינום עכשיו גורל גן עדן נמצא בידיים שלו אוף יש לי הרגשה רעה פתאום ואני לא יודע למה.
ישבתי לי מחכה לנציג של גן עדן, ותוהה מי זה יכול להיות רגשות של פחד וסקרנות התחילו לעלות לי לראש בגלל הלא נודע בזמן שחיכיתי התחלתי להסתכל על החדר העיצוב שלו היה מאוד מוזר הקירות היו מלאי דיוקנים של האדונים ובכל פינה היה סמל של כוכב השטן השולחן היה מעוצב בצורה של הכוכב גם והתקרות היו בצבע לבן עם שילוב של אדום בזמן שהסתכלתי הגיע השליח הוא שאל אותי "את אוולין?"
עניתי לו "כן"
"יופי" הוא ענה
הוא פתח את הדלת ואמר "היכנס בבקשה" לא ראיתי אף אחד זה היה מוזר מאוד מה לעזאזל שלחו גן עדן לפה
פתאום קול בקע ואמר "שלום לך אהובתי"
אהובתי אף אחד לא אמר לי דבר כזה רק נביל באותו רגע היצור קפץ אל השולחן ואמר "נו אוהבת את המראה?"
"אההההה" צעקתי
"מההה" הוא צעק
"אההההה" צעקתי שוב פעם
"וואו תרגיעי אוולין זה אני נביל אני בסך הכול בדמות של חצי מלאך" הוא אמר
"אבל למה חתול? אתה יודע שאני פוחדת מחתולים" אמרתי לו
"כן טעות בגן עדן אבל העיקר שאנחנו פה ביחד" הוא אמר
"רגע זה השיקוי נכון? השיקוי שדוויל אז שתתה כדי להפוך למלאך" שאלתי אותו
"כן גיהינום שלח אותי לספק לה עוד כמה אבל בדרך נפלו לי כמה והפכו אותי לחתול" הוא אמר
"אוף למה הם לא יכלו להפוך אותך לתנין או נמר? " שאלתי בצער
"נמר? חשבתי שאת מפחדת מחתולים" הוא אמר
"כן אבל לא מנמרים הם חיה חמודה" עניתי לו
"טוב אז מה נעשה עכשיו?" הוא שאל אותי
"הממ.. אנחנו צריכים לדון על פרטי ההסכם זה מאוד חשוב לנו" עניתי לו
"פרטי הסכם משעמם אוולין אנחנו יכולים לעשות פה משהו גאוני" הוא אמר
"מה?" שאלתי
"גן עדן חושב שזה שגיהינום ביקש את המשא ומתן זה ניצחון שלו אנחנו יכולים להפוך את ההסכם הזה לניצחון שלנו" הוא ענה בהתלהבות
"כן אבל.."
"אבל מה? האדונים יכעסו את הרי את יודעת את הסיבה שהאדונים ביקשו את זה אם נשיג להם הסכם שיוציא אותם גדולים הם יאהבו אותנו" הוא עצר אותי ואמר
"הממ… זה נשמע קצת תחמני" אמרתי לו
"כן אני יודע" הוא ענה
"אבל גן עדן לא יצטרך לאשר את ההסכם הזה? אם הם ייראו פרט שהם לא יאהבו את זה הם יפילו אותו" אמרתי לו
"את זה תשאירי לי" הוא אמר
התחלנו לעבור על הדרישות של גן עדן נביל עצר אותי ואמר לי "את רואה את הדרישות אנחנו בסך הכול צריכים לכתוב לא"
"לא? זה לא יהיה קצת מוזר להם?" שאלתי אותו
"הממ.. צודקת אולי גן עדן לא ישים לב לזה אבל האדונים יראו שמשהו פה מוזר " הוא ענה לי
"טוב אז מה נעשה?"
"את רואה את סעיף השחרור זה הדבר הכי חשוב שגן עדן רוצה במקום לשחרר מלאך נשחרר להם רכוש" הוא ענה לי
"רכוש? הם ישימו לב להבדל" אמרתי לו
"נכון הם ישימו לב אבל הם לא יכלו להתווכח כי הסכמנו לשחרר משהו או מישהו לכן אם נשחרר רכוש שאנחנו לא צריכים גן עדן יחטוף מכה חזקה" אמר נביל
הקשבתי לנביל וידעתי שהוא גם צודק אבל ככל שיותר ויותר שינינו את פרטי ההסכם יותר ויותר היה לי קשה לחתום על ההסכם
"טוב אוולין עכשיו תחתמי על הסכם" הוא אמר
"אולי לא אולי כן ניתן להם את המלאכית הרי על זה כל ההסכם" אמרתי לו
"אוי אוולין את כל כך פחדנית הנה אני אעשה" הוא לקח את העט וחתם על ההסכם בשביל שני הצדדים הוא אמר לי "טוב אני אקח את זה לגן עדן שם יאשרו את זה"
לקחתי את ההסכם מהיד שלו ואמרתי לו "אם שני הצדדים לא יהיו מרוצים אף אחד לא יקבל את ההסכם"
לקחתי את ההסכם וקרעתי אותו
"אוולין מה עשית!!!" הוא צעק לעברי והוסיף "עכשיו מנעת את החופש שלי"
"יופי זה מגיע לך" אמרתי לו
"אוולין חשבתי שאנחנו ביחד בעסק הזה לא ידעתי שככה תבגדי בגיהינום" הוא אמר
"לא נביל לא בגדתי בגיהינום אתה זה שבגדת צער לי להגיד את זה אבל אני נפרדת ממך" אמרתי לו
"את נפרדת ממני?" הוא שאל
"כן עד שתלמד להיות אכפתי קצת אני לא רואה אותנו ביחד בטווח הרחוק" אמרתי לו ויצאתי מהחדר
העפתי מבט קטן ראיתי שפניו עצובות אבל לא יודעת למה הרגשתי טוב עם עצמי כאילו עול ירד לי מהגב האמת היא שאף פעם לא היה לי טוב עם נביל אבל בכל זאת הוא היה נחמד אליי
המשכתי למסדרון ופתאום עצר אותי אחד האדונים והוא אמר לי בקול עמוק "אוולין ראיתי את מה שעשית שמה"
"אני מצטערת מאוד אבל לא יכולתי לעשות את זה אפילו לא לגן עדן" אמרתי בבכי
"אל תצטערי עשית עבודה מצוינת שמה" הוא ענה באותו קול
"עבודה מצוינת אבל מה אם ההסכם?" שאלתי אותו
"בזכות זה שקרעת את ההסכם הוכחת עכשיו שגיהינום לעולם לא יוותר לגן עדן ולא משנה מה" הוא אמר לי בקול גאה
"וואי תודה" אמרתי לו
"עכשיו לכי לנוח את ראויה לזה" הוא אמר לי
הרגשתי טוב שקרעתי את ההסכם הזה אולי באמת מנעתי הסכם יותר טוב לגיהינום אבל עדיין לפחות עכשיו שום צד לא יתגרה בשני.
"אבל חכה רגע" עצרתי אותו
"מה אם דוויל? יש חדש ממנה?" שאלתי אותו בסקרנות
"דוויל? בואי נגיד שהיא קיבלה את מה שמגיע לה" הוא ענה בטון מוזר
מה שמגיע לה מזה יכול להיות היא קיבלה פרס? אולי עונש? ואיפה היא יכולה להיות עכשיו?