ירח אפל: פרק 9 (ירח השמש 2)

פניאל
"אההההההה" צעקתי כשהגעתי לעולם לא ייאמן שאני מלאך שלומד הרבה זמן ריקוד לא מצליח את הריקוד הזה ועכשיו אני מגיע לעולם חדש אפל ולא מוכר
"אהההההה זהירות שמה" צעקתי לבחור שעבר אבל זה היה מאוחר מדי ונפלתי עליו
"הי תיזהר איפה שאתה הולך" אמרתי לו
"תיזהר תראה מה עשית פצעת את הסוס שלי" אמר היצור
"הנה בבקשה עכשיו הוא נרפה" אמרתי לו
"מלאך אתה" הבין היצור
"כן"
קראו לו רוג'ר הוא לא אמר לי אבל אפשר היה לראות את זה על התג שהיה אליו באמת כאילו מי הולך עם תג היום זה כזה לא שיק האופנה אבל רוג'ר נראה ממש טוב הוא היה 2 מטר גובה שזוף עם שרירים גדולים
"אתה מתכוון להסתכל אליי כל היום או להסביר לי מה אתה עושה כאן?" שאל רוג'ר
"אני בורח" אמרתי לו
"יופי אז אנחנו ביחד בעסק הזה" אמר רוג'ר
"אתה בורח ממה?" שאלתי
"ממלחמה בטח שמעת אליה" אמר רוג'ר
"לא שמעתי על מלחמה חוץ מזאתי שבין האבירים לשלדים" אמרתי לו
"ואני…" אמר רוג'ר
"אתה שלד איך לא ראיתי את זה העצמות האלה הגוף חסר העור אתה שלד" אמרתי בביטחון
"דביל אני אביר, ברחתי מהמלחמה כי אני פוחד למות" אמר רוג'ר בכעס
"אביר? חסר לך ורוד" אמרתי לו כמבין באופנה
בגן עדן לפני שקיבלתי את עבודת השמירה הייתי מעצב אופנה הכי טוב הייתי מעצב את כל בגדי הבנים של גן עדן הייתי צובע אותם בשלל צבעים ורוד ,ורוד ,ורוד ו… עוד ורוד
רעש נשמע בשיחים פתאום
"מה זה?" שאלתי את רוג'ר
"זה בטח שלדים הם כל הזמן מסתתרים מאחורי השיחים יש פה יותר שלדים מאשר יצורים אחרים" אמר רוג'ר כמצטער
"למה אתה מדבר ככה הרי אתם במלחמה ומין הסתם שתגנו על עצמכם" אמרתי כמבין
"הלוואי שזה היה המצב אבל האבירים הם אלו שתוקפים את השלדים זו עוד אחת הסיבות שברחתי מהמלחמה" אמר רוג'ר
"טוב בואו נוציא אותך מהדיכי ואני אתן לך עצות באופנה" אמרתי לו כדואג
"הצעות באופנה? טוב ננסה" אמר רוג'ר
"טוב החולצה הזאתי לא טוב שווה לך להחליף את זה לוורוד וגם הסוס לא טוב תחליף אותו גם בורוד" אמרתי לו
"הממ.. לא" אמר אביר בכעס
"טוב אז נדבר על מה שאתה רוצה" אמרתי לו
"אתה מבין בסוסים? זה אחד הסוסים הכי חזקים הכל עולם האבירים סוס שלוש תשע חמש.." הוא התחיל לדבר בלה בלה מה אכפת לי התחלתי לעשות תנועות מוזרות ביד מרוב ששעמם לי
"נכון שזה מעניין?" שאל רוג'ר
"כן זה מעניין מעניין כמו סיפור התה של אנג'לינה" אמרתי בלעג
"אנג'לינה? גם לי יש חברה בשם אנג'לינה" אמר רוג'ר והוסיף "יש בעיה גם עם אנג'לינה שלך?"
"אנג'לינה היא חברה שלי מגן עדן היא רק נעלמה לי" אמרתי לו מבואס
"ו.." הוא שאל
"הכרתי מישהי מהממת בשם דוויל אבל זה לא מה שחשבתי
רעש נשמע בין השיחים
"עוד שלדים הגיעו כנראה" אמר רוג'ר
"גם אנג'לינה שלי יש קצת בעיות היא הגיעה אליי מעולם כלשהו כשפגשתי אותה הייתי תקוע עם שלושה שלדים זמרים שכל היום שרו לי עוגה עוגה עוגה" אמר רוג'ר
"מאיפה אתה מכיר את ההמנון של גן עדן?" שאלתי את רוג'ר מופתע
"אוי וי" אמר רוג'ר
"בכל מקרה כשפגשתי אותה היא ישר נפלה לידיי טוב מי לא תתאהב בי אני הרי מושלם כפרה עליי והיינו עושים המון ביחד אבל כל פעם שניסיתי להתקדם איתה מעבר למערכת היחסים שלנו אתה יודע על מה אני מדבר" אמר רוג'ר תוך שהו קורץ עיניים
"אתה מתכוון ש…"הוא הפסיק אותי
"כן" הוא אמר
"עשית לה את הריקוד?!" אמרתי כנדהם
"לא לא לא לא הגעתי כל כך רחוק עשיתי לה פסטה" אמר רוג'ר
"הוו רומנטיקה" אמרתי לו
"אבל היא תמיד דיברה על החבר שלה כל פעם שהייתי עושה לה פסטה היא הייתה סוג של מתחמקת" אמר רוג'ר בביאוס
"טוב בוא ננוח תביא את הידיים שלך" אמרתי לו והוצאתי את המכשיר הצובע שלי
"אוי אנג'לינה חלום חיי יפה עיניים שקוראות לאהבה שיער חום מה לא והיא עוד מלאכית ו.. מה אתה עושה?" אמר רוג'ר בכעס
"אני עושה לך לק דה" אמרתי והוספתי "ה אנג'לינה שלך מזכירה את שלי "
"זה בגלל שכל המלאכיות דומות" אמר רוג'ר
"לא הן לא" אמרתי בכעס והרסתי את הלק שלו על הידיים
"מה עשית לעזאזל מי רצה לק" אמר רוג'ר בכעס
"תגיד אמרתה שאנג'לינה שלך היה שיער חום היא במקרה הייתה צועקת כשהיא מספרת לך חלומות?" שאלתי אותו
"כן איך ידעת.. אלא אם.." הבין רוג'ר
"אנג'לינה מקיימת רומן מהצד?! לאאאאאאאאא" צעקתי
"וואו זה מבאס" אמר רוג'ר
"כן לא האמנתי בחיים שהיא תעשה לי את זה אנג'לינה מכולם וואו" אמרתי מופתע
"אבל גם אתה ניהלת רומן מהצד אתה לא חושב שאתה צריך גם לסלוח לה?" אמר רוג'ר
"המממ… אולי אתה צודק אני באמת צריך לוותר לה את זה אבל…" הופסקתי על ידי רוג'ר
"פניאל סליחה שאני מפריע לך אבל אני צריך רגע לשירותים זה ייקח שנייה" אמר רוג'ר
"אוקי" אמרתי וחיכיתי
זה היה ממש מוזר בזמן שחיכיתי ראיתי את רוג'ר הולך בין מקום למקום כאילו הוא מתכנן מזימה זה היה ממש מוזר אבל בטח זה בטח סתם. הלכתי על הסוס של רוג'ר הוא נראה לא טוב חשבתי מה הוא צריך ואז הבנתי שהוא צריך מהפך
"היי סוסי אני אעשה לך מייקאובר שלא תשכח" אמרתי לסוס
הסוס השמיע קול
"יופי אתה מסכים עכשיו תביא לי את הרגליים" אמרתי לו והוא התחיל לבעוט להם לכל מיני כיוונים
"איייה" צעקתי
"טוב אם ככה לא תרצה אני אעשה לך מייקאובר בשנייה" אמרתי בכעס
ושפכתי אליו את ההערכה
"וואו אתה עכשיו מושלם אתה צבוע מדהים" אמרתי לסוס והסוס בעט בי שוב פעם
"לאאאאאאאא" צעקתי עף מהמקום ראיתי שהעץ שהיה שם נפל בדיוק איפה שהייתי
"וואו פניאל אתה בסדר" אמר רוג'ר במוזרות
"כן אני בסדר העץ כמעט נפל אליי אבל אני בסדר" אמרתי
"טוב אני אקח את הסוס ו…" הוא הופסק
"מה עשית לסוס שלי?!" שאל אותי רוג'ר
"אני עשיתי לו מהפך הוא עכשיו יותר יפה" אמרתי לו כמבין
"אתה.. אתה… אתה הפכת אותו לחד קרן רכורכי אתה יודע כמה זמן לקח לי לאמן אותו?" אמר רוג'ר כועס
"לא יודע שנייה?" אמרתי לו
"5 שנים לקח לי מלאך מטומטם 5 שנים" אמר רוג'ר כועס
"קודם כול קוראים לי פניאל ו5 שנים זה לא הרבה זמן 5 שנים זה התקופה שבה מלאכים לומדים ללכת" אמרתי בחוכמה רבה
"דביל 5 שנים בתקופת אביר זה המון זמן ואתה איכשהו הצלחת להרוס הכול" אמר רוג'ר כועס
"אני לא רואה מה הבעיה הוא מושלם לדעתי" אמרתי לו
"מושלם..? אתה בכלל הקשבת למה שסיפרתי?" אמר רוג'ר כועס
"אוו שכחתי צבעתי לך את החרב גם היא עכשיו הכי שיקית בעולם
"מה… צבעת לי את החרב זו חרב שעוברת במשפחה שלי אתה מטומטם צבעת אותה בורוד" אמר רוג'ר בכעס
"כן היא עכשיו מושלמת כמו הסוס שלך" אמרתי בחיוך רחב
הוא הפנה את החרב אליי ודקר אותי בלב
"חחחחח זה מדגדג" אמרתי והוספתי "אתה לא יודע שקשה להרוג מלאכים?" אמרתי לו בחיוך רחב
"רק השיח הזה יכול אולי להרוג אותי" אמרתי בחיוך צוחק
"תפסיק ללעוג לי מלאך מטומטם" אמר רוג'ר
השיח שוב פעם עשה רעש
"די מה נסגר עם השיח המעצבן הזה הוא יותר מעצבן ממך מלאך מטומטם יודע מה שום דבר לא יותר מעצבן ממך עדיף למות בשדה קרב של השלדים והאבירים מאשר להיות איתך עוד זמן אתה שומע אותי מלאך מטומטם?" אמר רוג'ר בכעס
שוב פעם לא הקשבתי שמעתי רק משהו על שדה קרב והוא כעס
"זה אומר שטוב לך איתי?" שאלתי
"די" הוא צעק
פתאום רוח חזקה נשפה והשיח שממנו נשמעו הרעשים עף אני ורוג'ר ראינו את אנג'לינה סול דוויל ועוד שני שטנים זה היה כל כך מוזר ומחשיד ו רגע אנג'לינה?!