יומן החנונית-פרק שלישי

יום שישי ה-19.7
סוף סוף חופש מהלימודים.
אני נהיית עייפה מאוד אחרי כמה ימים כאלה.
אמא שלי הציעה שנלך לקניון, וברוב טיפשותי הרבה, הסכמתי.

חנות | אמא | מייבל | אני
סבונים | קרם לחות | סוכריה על מקל | כלום
שמלות | 3 שמלות | טופי | גופיה בלי צבע שעלתה עשרים שקל
שוקולד | כלום | שני מזרקים | חצי מזרק וכאב בטן נורא
כלי בית| צבע לספה | סוכרית M&N | כלום

והבנתם כבר את הענין.
שוב הכרזתי שאני עומדת לקום מוקדם, ושוב, אני פשוט לא מאמינה שזה יקרה….

יום שבת ה-20.7
התעוררתי בתשע בבוקר (וזה נחשב יחסית מאוחר אצלנו בבית) ואז אחותי עשתה את הדבר האווילי ביותר שהיא יכלה לעשות אי פעם בחיה הנוראים והאומללים :
היא צילמה אותי שרה.
כי אני בטפשותי הרבה השארתי את דלת המקלחת פתוחה כשהלכתי להתקלח, ומייבל פשוט נכנסה לה פנימה, עם הטלפון דלוק על מצלמה, וצילמה אותי (מאחורי הוילון כמובן) שרה במקלחת.
הקטע הוא שבמקום להיות אחות טובה ולמחוק את זה, מייבל העלתה את הסרטון הזה לפייסבוק שלה.
טוב לפחות לא יודעים שזו אני.
יום ראשון ה-21.7
מתברר שעוד ילדה חדשה הייתה צריכה להגיע, והיא איחרה קצת אז היא הגיע היום.
קוראים לה קטיה, והיא רוסיה.
היא ממש יפה וגם נחמדה. אני חושבת שאני אנסה להיות חברה שלה.
אני כותבת עכשיו אחרי שיעור ספורט. ניסיתי להיות חברה של קטיה אבל היא לגמרי לא בשבילי. הנה השיחה שלנו שהעתקתי מזכרוני בלבד :

אני :" היי קטיה, ברוכה הבאה לבית הספר שלנו"
קטיה :" את גם חדש ?" (היא רוסיה, אז יש לה שיבושי מילים, וגם מבטא רוסי יפה)
אני :" כן, גם אני חדשה."
קטיה :" איך קורים לך ?"
אני :"ג'יין. רוצה לאכול איתי ארוחת צהריים ?"
קטיה :" לא"
אני :" מה ? למה לא ?"
קטיה :" כי אני כבר אוכלת עם הילדות האלה " אמרה קטיה והצביעה על אליס וסנדי, שבכלל אמורות להיות החברות הכי טובות שלי.
הן נופפו לה.
רציתי לבכות, אז רצתי לשירותים ובדרך נתקלתי במייק כמובן, ונפלנו שנינו על הריצפה.
ואז הוא עזר לי לקום, והוא אומנם קרא לי פסיכית, אבל הוא גם הסתכל לי לתוך העיניים, ולמרות שהן נפוחות, ואדומות, ניסיתי לפלרטט איתו. הוא לא קלט את זה, וחשב שנכנס לי זבוב לתוך העין.
אז הוא לקח אותי לשירותים ואז הוא חיבק אותי !!
הוא פשוט כאילו רצה לעזור לי כזה, ואז אמרתי לו שממש כואב לי (זה לא היה שקר אגב, כי באמת כאב, אבל פשוט לא העין אלא הרגל) ואז הוא חיבק אותי ואמר שהוא מצטער ואז שאלתי אותו עם הוא רוצה לאכול איתי ארוחת צהריים, אז הוא אמר שהוא יחשוב על זה למחר, ושאני לא לגמרי חנונית כמו שהואחשב.
זו התקדמות נכון ?
אוווווף יומן. הלוואי ויכולת לענות לי….

על החתום :
Jane ♥