חברים במפץ הגדול

לנארד ושלדון נכנסים לסלון, לבושים בחליפות ופנים זועפות.
"אני לא מאמין שד"ר גלר קיבל את הכסף…" שלדון רטן והתיישב על הספה במקומו.
"אני לא מאמין שהייתי צריך לשמוע אותך מתלונן כל הנסיעה…" לנארד אמר והוריד את העניבה שלו.
"הוא עובד אדמה. למה לא יכולים לתת את התרומה הכספית לנאורים יותר במדע..?" שלדון התנשא והניד את ראשו.
"שיהיה," לנארד התעלם "נכנסתי להתקלח, בינתיים תעסיק את עצמך בפעילות רובוטית כלשהיא"
שלדון הביט סביבו כלא מבין, עד שהבין את הבדיחה. "טוב חהחה!…אני בטוח שגם אם הייתי רובוט עדיין התרומה הכספית הייתה הולכת לפשוטי העם…"

מישהו דפק בדלת.
"לנארד!" שלדון צעק
"אני במקלחת!"
"דופקים בדלת!"
"אז תפתח!!!"
שלדון הביט על הדלת, הפנה את מבטו לכיוון המקלחת ושוב לדלת.
"הכל אני בבית הזה…" קם מהספה ופתח את הדלת. מולו עמד רוס גלר.
"היי שלדון, רציתי ל.."
שלדון סגר עליו את הדלת.
…
רוס דפק שנית. שלדון שאל:"מי זה?"
קול הססני ענה:"ד"ר גלר"
שלדון לחש לעצמו:"אז לעצמו הוא קורא ד"ר, ולי הוא קורא רק שלדון!…"
מבעד לדלת הוא אמר:"אם זה זמן לא נוח…"
שלדון פתח את הדלת:"מה אתה רוצה, חקלאי עצמות???"
רוס צחק במבוכה ואמר:"כלום, רק באתי לומר שהתרשמתי מהעבודה שלך בתחום הפיזיקה, אפילו שזה לא כל כך נוגע אליי—"
"ברור שזה לא נוגע אליך, קוראים לזה מ-ד-ע" שלדון לגלג עליו.
"היי!" רוס אמר והפנה אצבע אל שלדון "הגיע לי את התרומה הכספית הזאת בדיוק כמו שלך מגיע בוקס עכשיו!"
"למה אני לא מתפלא שעובד אדמה מאיים עם ידיים?.."
"אוקיי זהו זה!" רוס צעק. "אני…אממ.. ארביץ לך!…"
שלדון ורוס הסתכלו אחד על השני.
"אהה!" שלדון חייך "אני יודע למה אתה כל כך רגזני… לא הצעתי לך תה!"
"מה?… אין לזה שום קשר לתה!"
שלדון נכנס למטבח ושאל:"אבל אתה רוצה לשבת לשתות תה?"
רוס אמר:"כן בבקשה…"

רוס נכנס וכמעט התיישב במקומו של שלדון, שלדון ניגש אליו עם כוס תה וצחצח בגרונו:"זה המקום שלי…"
רוס הסתכל עליו וזז לאמצע הספה והתיישב באיטיות לראות האם זה מקובל על ד"ר שלדון…
"אז איך היה היום שלך?" שלדון שאל
"אממ…די מעולה, זכיתי בתרומה כספית ואני…" פתאום רוס פרץ בבכי
"אני כל כך לבד!!!!!! אין לי אף אחד בעולם!!!!" רוס הניח את הכוס על השולחן ויבב.
שלדון הסתכל עליו, חיבק אותו באי-נוחות ואמר:"די, די…"
"פעם אחרונה שאני פותח את הדלת בבית הזה…" חשב לעצמו.

לנארד יצא מהמקלחת ובהה במקרה המוזר…
"ידעתי שהייתי צריך לתלות שלט שמתריע ששלדון בבית זה אחרת זה יגרום לאנשים לבכות מטראומות…" אמר והלך לחדר שלו.

שלדון חייך ואמר:"אני יודע בדיוק מה אתה צריך!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"פני,
פני,
פני"
"מה????" נפתחה הדלת. פני עמדה שם בוהה בזוג המוזר.
"תכירי, זה ד"ר רוס גלר. הוא בדיוק הטיפוס שלך!"
"מה זאת אומרת?" פני עיקמה את הפרצוף
"בן אדם פשוט עם יותר מזל משכל. הנה תהנו לכם." שלדון השאיר את רוס עם פני, רץ הבייתה ונעל את הדלת.
רוס הסתכל על פני ואמר:"הוא תמיד…?"
"כן. הוא תמיד. בוא תכנס."