זה טוב

"יא חתיכת תולעת, אני מטפלת בך ואתה כלום לא עושה, כלום!" "תסתמי את הפה שלך, פוסטמה! עצם נוכחותי בבית מספיקה בהחלט, זה עושה את כל ההבדל," היא צחקה – "איזה הבדל, ראש כרוב?" "ההבדל בין צריף לארמון. כשאני בבית הצריף הופך ארמון," "למה מה, אתה מלך או משהו כזה? כל היום מגרבץ בתחת, רואה טלוויזיה, שותה בירה ומעשן. ואני מה? מבשלת, עובדת, מטפחת, דואגת, אפילו מחליפה לך את הסדינים ומכבסת לך את הבגדים," "לא את מכבסת לי את הבגדים," הוא אמר והביט בה במבט ארוך, "זו מכונת הכביסה עושה את זה. מה, את לא מבינה שזו מכונת הכביסה? את לא מבינה? זו המכונה, טיפשה," "בלעדיי כל הבית הזה ייראה כמו ערימה של חרא!" היא צעקה, "ואתה לא מעריך אפילו בטיפה. אפילו לזרוק את הזבל אתה לא עושה, שזה הדבר הכי קל ובסיסי," "אני לא שופך את הזבל, כי את זבל, ואני לא רוצה לזרוק אותך לפח, כי אני מכיר בזכויותייך הבסיסיות," "איזה זכויות בסיסיות?" "להיות זבל ואשפה בלי שיפגעו בזכויותייך להיות זבל ואשפה. זה כתוב במגילת העצמאות," "אתה תולעת מפגרת! אני אמרר לך את החיים עד שתתחנן ממני לטיפת חסד, ואז אולי תעריך אותי, ואת כל מה שאני עושה בשבילך!" "מה את עושה בשבילי, פותחת רגליים פעמיים בשבוע? ת'אמת שאני מעדיף לאונן," "אז תאונן, תולעת, ונראה מאיפה יבוא לך האוכל, והבית הנקי, והבגדים המכובסים, והכסף לקיום בסיסי, נראה מאיפה יבוא לך, מהזין שלך?" "בטח מהזין שלי, הוא כמו מנורת קסמים, אני משפשף – וכל המשאלות שלי מתגשמות," "זה מצחיק מה שאמרת עכשיו," "אהבת?" "כן, זה טוב, בוא נמשיך – כמו שאני מכירה אותך אתה דוחף אצבעות לתחת, ולא מנגב את התחת אחרי שאתה מחרבן!" "למה לי לנגב את התחת? חרא הוא דבר יקר – צריך לשמור עליו," "זה טוב – לך לעבוד חתיכת תולעת פרזיטית! אני לא רוצה פרזיטים בבית שלי! אם אתה רוצה לגור כאן – תעבוד!" "אבל זה הבית שלי," "אז אני הולכת!" "אין לך לאן ללכת," "טוב, אז מה להכין לך, תפוחי-אדמה או ספגטי?" "תכיני לי את עצמך על ארבע או שש, עירומה עם תחת מורם באוויר, מוכנה לחדירה," "כן, אדוני, מיד, אני אוהבת כשאתה מדבר אליי ככה," "אני יודע, תולעת," "לא, זה האחרון מיותר, אני חושבת שנשאיר את זה ככה," "למה?" "היא קוראת לו תולעת, לא הוא, זה לא אמין," "טוב, אני אעבור על זה ואתקן שגיאות כתיב,"

("ואם הוא יקרא לה זונה?")
("זונה זה טוב,")