הרפתקאות סבתא-זפטא – סבתא-זפטא ומלאך המוות

היום הראשון ללימודים תמיד מגיע עם תחושה של החמצה מצד סבתא-זפטא. היא לא מסוגלת לדמיין לעצמה כיצד תעביר את היום בלי להאכיל את הילדים שלה.
היא רק חושבת על השעות הריקות שבהן לא תוכל לפטם את הילדים.

סבתא-זפטא התיישבה על הספה, כאשר לפתע שמעה נקישה בדלת.
היא פתחה את הדלת, ובמפתן עמד בחור שהיה מכוסה כולו בברדס שחור והחזיק חרמש. מלאך המוות.
"הגיע זמנך למות!" הוא הכריז.
"לא!" היא קראה.
"את עכשיו באה איתי אל עולם המתים!"
"רגע!" היא קראה.
"מה?"
"אתה נראה כחוש כל כך… אתה צריך לאכול."
"אני… מה?"
"לא, לא, אני לא לוקחת לא כתשובה, אתה עכשיו תבוא לאכול אצלי ארוחת צהריים."
"אני… מה?"
היא הלכה למטבח והעמידה סיר.
היא מילאה אותו בבצל וטיגנה אותו, ואחר כך הוסיפה בשר, רסק עגבניות, מלח, פלפל, שום כתוש, עלה דפנה, שעועית ירוקה, שעועית צהובה, שעועית לבנה, אפונה, גזר, פלפל גרוס, פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה וכלור.
"מה את עושה?"
"בשר בקר," היא אמרה.
"אה…"
"אתה רוצה עם זה אורז או פירה?"
"אהה…"
"אל תתבייש. אתה צריך לאכול."
"אני… פירה, אני חושב."
"בסדר," היא אמרה.
היא הלכה למזווה ושלפה תפוחי אדמה, הכניסה לסיר אחר ובישלה.
"בינתיים, אתה רוצה משהו לנשנש?"
"לא, לא תודה," הוא אמר.
מלאך המוות התיישב בספה.
סבתא-זפטא מעכה את תפוחי האדמה בינתיים, הוסיפה מלח דק, מלח גס, מלח שמדבר יפה, פלפל שחור, פלפל אדום, פלפל ירוק, פלפל חריף, פלפל לבן, גברת פלפלת, פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה וכלור.
היא שמה לו צלחת עם שמונה עשרה כפות גדושות של פירה, תשע עשרה חתיכות בשר ואפונה וחתכה לו עשרים ושלושה מלפפונים חמוצים בכלור.
"זה קצת הרבה," מלמל מלאך המוות.
"לא! אתה תאכל ואתה תהנה מזה," היא אמרה.
מלאך המוות התחיל לאכול ושיבח אותה על הארוחה.
בשלב כלשהו הוא הפסיק לאכול.
"מה קרה? לא טעים?"
"לא, לא, אני פשוט מלא."
"או שלא טעים לך ואתה מתבייש!"
"אני…"
"תאכל או שאתה מתבייש!"
"סליחה," הוא מלמל.
הוא אנס את עצמו להמשיך ולאכול.
"אני עוד שנייה מת משובע," הוא מלמל.
"תגמור את הצלחת!" היא צעקה.
הוא בקושי סיים את הצלחת.
לאחר שסיים נשכב על הספה.
"כואבת לי הבטן," מלמל.
"אז אני אכין לך גוגול מוגול!"
"לא! לא! עבר לי!"
"אה, אז בוא, אני אכין לך קפה ועוגה."
"אוף! נו באמת! די! כבר לא בא לי להרוג אותך היום!" קרא מלאך המוות, קם והלך, מחזיק את הבטן המפוצצת באוכל.

סבתא-זפטא רשמה את המבצע כהצלחה.