החד קרן המוזר-
שלום אני נטלי-
אני רוצה לספר לכם על מה שמוזר שקרה לי.
יום אחד הלכתי ברחוב ואז קפץ עליי כלב של השכנים שלי העפתי אותו ממני אבל הוא לא עזב אותי התחלתי לברוח ממנו וכשהסתובבתי אחורה ראיתי שהוא לא רודף אחריי והסתובבתי חזרה ופתאום אני רואה מולי פנים של סוס חד קרן התחלתי גם כן להעיף אותה ממני אבל היא לא עזבה אותי אז משכתי לה בקרן והוצאתי לה את הקרן שלה והעיניים שלה התחילו לזהור בצבע סגול(נצנצים) והתחלתי לברוח ממנה היא רדפה אחריי והוציאה לייזר מהעיניים שלה הוצאתי גזר מהתיק שלי התחלתי לאכול ואז היא חטפה לי את הגזר והתחלתי לרדוף אחרייה היא עשתה כישוף לעולם של חדי הקרן ולפני שהיא נכנסה תפסתי לה בזנב וביחד איתה נשאבתי לעולם "חדי הקרן" ואז היא בעטה בי עם רגליים האחוריות שלה ויצאתי מהעולם חדי הקרן והחור לעולם חדי הקרן נסגר.
ואז כשהתעוררתי הבנתי שכל זה היה חלום הסתכלתי לצד האחר שלי המיטה שלי וראיתי את חד הקרן מהחלום שלי.
רגע מה?!
-הסוף-
תגובות (5)
באמת יצא קצת מפחיד
נחמד אהבתי <3
אממ זה די מוזר אבל מה שתגידי עם זה היה יותר בשם של הסיפור שמח כזה אז זה היה מצחיק כזה..
שלום אל קרינה, אני וחברי מאוד התלהבנו מהסיפור המקסים שלך!
אבל יש לנו מספר הערות, שנשמח אם תקראי.
הערה ראשונה: לסיפור שלך יש דבר אחד חסר, דבר שבלעדיו אין סיפור: עלילה. נסי לקרוא את הסיפור בעל, כאשר עושים זאת, זה לא נראה כמו סיפור, זה נראה כמו שרשרת ארועים, כאשר מידי פעם, חלק מהארועים לא קשורים זה לזה.
ניקח לדוגמה את זה: היה ילד ששמו טל.
הוא בעצם לא פחד משום דבר.
הוא אמר שבסרטים זה הכל "פנטזיה".
כשטל הגיע לכיתה הוא ראה שתומר חסר.
אוקיי יפה, את פותחת בכך שאת מציגה את טל… ואז טל הולך לכיתה. אז… מתי בדיוק הוא ה-ת-ח-י-ל ללכת לכיתה? מאיפה המשפט הזה הגיע? יש כאן פער, אין פה תוכן, זה פשוט שני חלקים נפרדים של אותו סיפור. היית אמורה לשים איזשהו משפט שמקשר ביניהם, אפילו מילה.
נעבור לבעיה נוספת שיש בסיפור: הסיפור הזה הוא שיש חוסר משמעותי בתארים. את לא מתארת סיטואציה מסויימת, את פשוט מניחה עובדות בשטח.
טל ראה גופה, טל עבר מעל הגופה, טל הלך לפתוח את המקרר… אין שום תיאור של איך טל מרגיש, מה טל חושב. אוקיי הוא ראה גופה… זהו? הוא לא מפחד? לא נרתע? אין לו רגש כלשהו? מחשבה שחולפת בראשו?
זכרי קרינה, א-ת היא הסופרת, אנחנו לא נמצאים בתוך הראש שלך, אנחנו לא יודעים מה קורה בסיפור: רק את יכולה להעביר לנו את המידע.
אם באמת רצית ליצור אפקט של פחד, היית צריכה לא להמעיט כל כך בתארים. בסופו של דבר, הסיפור כן יצא מצחיק: אולי כי פשוט האפקט היה שונה…
אני מציעה שתקריאי לעצמך את הסיפור בקול רם. אולי הבקשה שלי נשמעת מאוד מוזרה (והיא אכן כזאת), אבל לא תאמיני כמה שהקראה עוזרת (ותסמכי עליי, היא מאוד).
אני כן חייבת להודות שיש לך ניקוד מוצלח, פיסוק נכון ורווחים בהירים וברורים, ועל עך מגיעות לך מחיאות כפיים, לנקד סיפור זה עבודה קשה: ואת הצלחת לעשות אותה ע הצד הטוב ביותר!
חזק ואמץ! ממני, ליסה.
סיפור יפה אבל בהחלט חסרות הרגשות
הסיפור שלך יפה ומצטרפת לתגובות דלעיל שהוא חסר תכנים. להבא תתעכבי על העלילה אולי תשאירי את הקוראים במתח וירצו לחזור ולקרוא את סיפורייך. יש לך את זה, את פשוט צריכה יותר ל"עטר את הסיפורים" עם עלילה וכו'.
מכל מקום את כותבת מאד מאד יפה תמשיכי זו תגובה "בונה" וחלילה לא הורסת. בהצלחה בהמשך ואעקוב בשמחה לסיפורים שלך
שבת שלום בקי