הרוסים על השירות – תקציר
הרוסים על השירות
יומן אמיתי, אשר בצורה אירונית מגולל את תולדות השירות של חייל רוסי בצה"ל, כמו גם את חייו הכפולים בשירות ובאזרחות. הגיבור אינו מוגבל לעולם הצבא. בצורה של סיפורת הומוריסטית הוא דן על אהבה עם תסביך אקזופרי: אנחנו נותנים דין על אלו שלא נופפנו בזמן. הוא גם מתפלסף באופן היטולי על הדת, אשר מצדיקה את חסרונותיו באופן מיטבי וגם מגיע למסקנה שהחיים אינם פסים של שחור ולבן, אלא לוח של שחמט, בו הכל תלוי במהלך הבא.
תקצירי פרקים:
1. היום הצבאי הראשון- הפרק בו הגיבור משתכר, מתגייס, מגלה את הצבא היום- ימי ומשתחרר לסופ"ש הראשון הביתה. כמו כן, הגיבור משלים פערים בידע הרפואי שלו, כשהוא מגלה איך בדיוק חייל יהודי יודע להתלונן ומהם היתרונות של פצעי הלחץ על פני לעיסת כריך.
2. טירונות- בו מחפשים את המקום הכי טוב לישון, לשבת, לעמוד במסדר- והכל כדי שהשירות יעבור במינימום עבודה ובמקסימום היגיינה. כמו כן, הוא זוכה להדגמה חיה של פסל הילד המשתין, נימוסי שולחן כפריים
3. הכי חולה בעולם- המדריך לחולה הצבאי המצטיין, בו החייל מספר את כל האמת על מה מציק לו לחובש הקרבי, ובאמת מדאיג אותו, מקבל הפניות לראשון לציון שבפרברי חיפה ומגלה את הסוד של לאן הולכים החיילים הכי בריאים וכשירים.
4. חכמים בצה"ל- מסתבר שהצבא צריך חיילים עם ראש גדול, אפילו אם זה רק בשביל שיהיה יותר מקום לשים בו לקשיין. הסודיות הצבאית כנראה דומה למחלת מין שכן עוברת מחבר לחברה של החבר. כמו כן, נדונים הדמיון והשוני בין אבטיח, בננה, תות, עגבניה ותפוח.
5. שבת בבסיס- בו הצבא מעודד משחקים עם נשק עם תזמון, מנתק את החשמל בבסיס כדי למנוע חילול שבת ונותן פקודות בנימוס רב. כמו כן, מתגלה הצד השלילי של זריקת פחיות שימורים על מיטה של חייל שמסרב להינות עם אחרים.
6. שמירה בבסיס- שבמהלכה עולים תכנים אמרקאיים, כגון החושך כמו ב… אוהל של הדוד טום, שיעורי אנגלית והראפר הרוסי הראשון, פושקין (שורשים אפריקאיים, חריזה לא רעה בכלל ומוות בתקרית ירי). כמו כן, מתגלות התוצאות של הפרק הקודם, במובן שיוגורטים שניתנו לפלוגה לנשנש גרמו לכולם ללשלש, שכן היו במקרר שומר שבת מנותק מחשמל.
7. שבוע שני- שבו משלמים ביוקר על אי-חילול השבת, החיילים חופרים בבוץ ואחד לשני, דנים בתכלית חיים של תוכי מצוי (לאכול, לדבר, לישון ולהתפגר) והגיבור מגלה שהעיקר זה לא המעשה, אלא המאמץ שהשקעת בלהראות כאילו עשית אותו.
8. איך לאחר להכל- הגיבור כמעט מגיע בזמן למרות מאמציו האילעיים ומסדר את המפקדת בהקשר לסדר הדברים ביום הסידורים. הוא גם מוצא עצמו אחרי חשיכה בעיר שהוא לא כל-כך מכיר ופוגש חבר לפלוגה שחולק איתו את כשרון התזמון.
9. העריק- כשמנערים מישהו יותר מדי, ייתכן והוא יחליט לנשור, דרך חור מסתורי שלמעשה נמצא משתי צידי הגדר, בלי ללכת לאיבוד בדרך ללאמרים מהכפר ליד. כמו כן, יש תלונות על הזרמת נתונים (ודלק) ומישהו נשלח למאסר, ולו רק כדי לחסוך ממנו אובדן של שיניים.
10. השבועות הראשונים- כשהגיבור עם שם המשפחה הקשה פוגש חבר עם שם פרטי קשה לא פחות, שומר על מחסן, ומתדרדר להשבת גניבה לבעליה החוקיים. כמו כן, מסתבר שאין טעם לערוק כדי לקנות נגן קלטות, כשיש רדיו בסביבה.
11. כללים צבאיים- הסודות לצביעה מוצלחת, עבודה נוחה ועד כמה באמת משתלם כשיש לך חבר חייל.
12. קשיים של חובש מתחיל- הפרק מכיל הגדרה ברורה של מהו חייל: עצמות, בשר, חצי דלי דם ועיניים ירוקות מלאות בצחוק. מסופר גם על "דוד" אחד, שעם "הרטמן" אחד הרג טרנספורמטור של בסיס שלם ועל כך הוחלט שעדיף שישיר- ולא יטפל בחולים.
13. תקופת הקורס הקשה- בו אנחנו פוגשים שני קראטיסטים שניסו לעשות "LEVEL UP" באישורו של זראטוסטרה ואת הכלבות של עוקץ והבהמות שאיתן. כמו כן, מתגלה מה באמת עושה הבחור ששומר על המאהל והסכנות התמונות בכך- למשל מוות מצחוק.
14. לימודים בקורס חובשים- מסתבר שבקורס אפשר ללמוד אחד מהשניים: או עברית וקיצורים צבאיים (אם אתה יודע רפואה) או רפואה (אם אתה יודע עברית), מגלים מיני תרופות (לו-סקס ופרא-מין) ומגלים את הקשר שבין חזרת, חזיר ופאק חוזר.
15. אימוני החובש הקרבי- פרק בו מתגלה מה משותף לאב"כ ואלרגיה, מדמים ומדממים בזמן אמת, ולומדים שכשאתה חושב שקשה לך, אלוהים תמיד ישמח להראות לך שאפשר יותר קשה- על בשרך שלך.
16. סוף קורס חובשים- הגיבור סוף-סוף חווה נפקדות והפקרות, מונה מקומות בהם אפשר לישון בצבא (במסדר, בחדר אוכל, בעמידה, בישיבה ובכל מקום פרט למיטה) ומגן הדוד שעל הסיכה מקבל קידום לתפקיד שוריקן לפי נוהל צ'כוב לחיילים קרביים.
17.קורס מגלן- בו החיים מתחילים להיות מעניינים ונשברים מיתוסים צבאיים על סודיות, שתיקה, מידע זמין לחייל, ומה זה הפיל עם הנחש שעל הסיכה.
18. בסיס ליד ירושלים- הגיבור תקוע בתקוע, תחת איסור לתקוע במישהו כדור ותוקעים לו משפט על זה שהוא ירה כדור גומי באויר.
19. מרגל ישראלי (הפרק מצונזר)- למרות הכותרת, זה לא בדיוק ג'יימס בונד. הגיבור חווה את היום הכי משעמם בחייו, תוך כדי תהיות על היעדר מדליות לגיבורי תחום הריגול. ועם זאת, לשמוע על מאסר אוינים ברדיו אולי הודות לעבודתך- אולי זה שווה את כאב הראש, תרתי משמע.
20. "עפיפון"/נחש מעופף- הגיבור נשלח למעשה בתור חובש לשדה קרב, אך שם הוא מטפל יותר במגיפת שמאלנות וסרבנות מאשר בפציעות אמיתיות. עם זאת, כשפצוע אמיתי מגיע, מסתבר שהתרופה הכי טובה למכה (במיוחד בראש) זה הארי פוטר.
21. רצועת עזה- מתרחש קרב ירי אמיתי, נשמעת הפקודה הכי הגיונית בעולם: "לא לירות" ובסוף מסתבר ההבדל שבין אש ידידותית (מסתבר שמותר) לאש אוינת (אוי לך אם תשיב). כך זה- אקשן בסרטים זה לא כמו בחיים האמיתיים…
22. בסיס אימונים של צנחנים- בו מסתבר ש"פטור" בצבא זה עניין מדבק, בדיוק כמו השמאלנות (טפו-טפו, לא עלינו) ומתגלה הנימוק החוקי האוסר על יחסי מין בצבא (בטולי החיילת הן רכוש צבאי ויש אפשרות לנזק לרכוש זה).
23. החייל המושלם- הגיבור באמת עושה את מה שאומרים לו: לומד לגזום עד שמהוורדים נותר רק גבעול קטום, חופר בחלקה רגילה עד הבור די גדול לקלוט את הלקוח ויושב במשרד של הקב"ן בניסיון להבין מי באמת בבסיס צריך טיפול נפשי. אז למה הנגד עצבני?
24. במה עוסקים בצבא- הגיבור חווה קרבת לבבות עם נח"ל חרדי (יש להם טבח מדהים ואפשר גם מזון לנפש), מקשיב ליללות של צלפי צה"ל (גם כאן שמאלנים… מוזר) ומילל בעצמו (עד שמסבירים לו שהחלופה היא מסע כומתה עד קיסריה).
25. משקית ת"ש- שום דבר לא הולך לגיבור. לא ברור אם הוא חייל בודד או במצוקה כלכלית, המשק"ית חופרת בתולדותיו (למזלה, לא בכיוון של שירות הבטחון הסודי), וגם מסתבר שהוא עובד לא נכון (לא נלחץ מעקיצת עקרב שחור).
26. אבט"ש- הגיבור נחשף לעולם של גניקולוגיה בזמן חופשה ולא במובן שהוא רוצה לדעת עליו עד שיגיע יומו להיבחן על כך. כמו כן, חובב פטורים אחד שמתחיל היכרות עם הגיבור מהשמחה הכי כנה (שמחה לעיד) ומסיים אותה בהבעת פנים הכי כנה בעולם- שנאת עולם.
27. קפוא בשכל (הפרק מצונזר)- בזמן הגיחה, החמורים בראש קופצים על הזדמנות לערוך כנס בנושא קיפאון למוות בחוג הסוב-טרופי. הדימיון וההיגיון חלוקים בדיעותיהם ואילו החוש השישי מתעורר, מזבל משהו על קיצור דרך בשדה מוקשים ונרדם שוב.
28. הגבול הצפוני- נדונה השאלה של מי צריך להזהר ממי- מפקד סטומדן (סטום+ פחדן) מהגיבור והידע שלו ברעלים או שהגיבור מהמפקד. ואם כבר מדברים על רעל, מסתבר שזה, יחד עם דלקות העיניים, מה שעושה את החייל הקרבי ל"בריא", בהשוואה לחייל ג'ובניק, ש"חולה" בהיעדר אותו רעל.
29. אות השירות- הגיבור סוף-סוף מרגיש שההשקעה משתלמת- כשהקצבה משולמת. כמו כן, הגיבור מגדיל ראש וממליץ לחיילים לעטוף את האשכים בגרב למניעת נזקי קור וממליץ לגשת לנגד לביקורת. מסתבר שהגדלת ראש והומור לא מוערכים בצבא כמו שחשבנו בהתחלה. כמו כן, הגיבור מגלה סופסוף מה כתבה עליו משקית הת"ש בתיקו הסודי- בזמן שהנ"ל, במקום להתעניין בניירת מתחממת בתה ועוגה. כזה הוא היחס הקר לו זוכה החייל בחרמון.
30. הגולן- הגיבור נחשף לאלפי שנות אלימות, סטיות וכדומה, כשהוא מחליט לקרוא בתנ"ך. הוא גם מחלית להיתלות כדי להתגבר על השיעמום (על נדנדה מאולתרת) ומעדיף שהאפסנאי יסבול מכאב ראש מאשר שהוא והבסיס יסבלו מקור בלי ה"דובונים".
31. שנה אזרחית חדשה- הגיבור נושם לרווחה באזרחות, מגלה מצב חמור של רעלת זרעית (מהיעדר יציאת אותו הזרע לגוף אחר), ודן בתסביך אקזופרי- כולנו נושאים באחראיות על אלו שלא שלחנו בזמן קיבינימט.
שני פרקים האלה צונזרו באופן מלא ע"י צה"ל למצב של אי-פרסום:
32. הגיחה האחרונה- הכל מתחיל מנוף יפהפה של יער לילי וכוכבים בשמיים ומסתיים באבן בראש- וכוכבים מהעיניים.
33. בשבי- הגיבור מאבחן מצב של זיהום חמור, מחליט שלא להיות גיבור, שונא ילדים ומגלה את חוכמת החיים הסינית "ניכט פישט", שפירושה "היה רגוע, כמו פרח לוטוס למרגלות המקדש".
34. סוף השירות-
שירות בטחון יודע לשמור,
כרטיס לי לבן עם "PT" בתור פטור.
הלל יפה השיב למקום הפריקות,
צ'ק לי ניתן, על שירות יש אותות.
טופס כסת"ח- את שמי בו אפקיד
ואת המדים אפשוט לתמיד.
הגיבור מגלה את יתרונותיו הטיפוליים של הפץ-פץ, מעניק אותות שירות לילדה ערביה ומסביר בפעם האלוהים יודע כמה שהוא יודע מה משמעות טופס הסודיות לשבע השנים עליו חתם
35. אחרית הדבר- הגיבור מגלה שבכל מערכת יש חורים דרכם דופקים אותך, ובסופו של דבר מחליט שהחיים הם כמו לוח שחמט-העיקר הוא לא שחור ולבן, אלא שהכל תלוי במהלך שלך.
תגובות (0)