הפנימייה 4 – פרק 39 – מי ינצח את העכביש?

שמענו צרחה איומה מהדהדת בכל רחבי הפנימייה וזאת לא הייתה בלגיה. רצנו מהר החוצה. הצרחות הובילו לחדר של בלארוס, ליטא וארמניה – קראנו לזה "חדר הפרינססות". פתחנו את הדלת וראינו צב ענקי.
"הצב הזה גרם לכן לצרוח?" שאלתי.
"לא" הן אמרו מבועתות "זה".
הן הצביעו על עכביש קטן.
"זה?! זה סתם עכביש פצפון" אמרתי.
העכביש אכל פתאום את הצב ותפח למימדים ענקיים. לגודל של צב.
רציתי למעוך אותו עכשיו כל עוד יכולתי אבל אז העכביש ברח מחוץ לדלת.
"לתפוס אותו!" צעקתי.
"איכססססססס" אמרו בלארוס, ליטא וארמניה בהתאמה תוך כדי הטיית ידיים כמו ארנב הפסחא.
לא היה מי שיתפוס את העכביש עכשיו.
"רוסיה" חשבתי לעצמי "הוא יעזור".
"רוסיייייייייההההההההההההההההההההה" צרחתי הכי חזק שיכולתי.
רוסיה יצא מהדלת של החדר שלו "מה?!" הוא צעק.
"תהרוג את העכביש!" צעקתי לו.
הוא בא עם כפכף (ככל הנראה של פיליפינים) ורצה להרוג את העכביש.
"תהרוג!" אמרתי.
"לאאאאא, הוא מכוער כל כך" אמר רוסיה "אני מפחד".
"אבל אתה רוסיה! אתה כל כך חזק, אפי, מושלם, מוצלח" אמרתי "תהרוג.מיד. עכשיו".
"לא רוצה! איפה סבתא שלי! סבתאאאאאא אני בא! עוגיות. סיפור. עכשיו!" צרח רוסיה.
"מי ינצח את העכביש?!" צרחתי.
"גרמניה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחה ליטא.
גרמניה יצא מהחדר שלו גם (זה פוקס אה, אל תשכחו שאנחנו רצים אחרי העכביש).
"מה?" הוא שאל.
"תהרוג את העכביש!" צרחתי עליו.
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" הוא צעק "אסור, זה מסוכן".
"אז מי יעזור לנו לנצח את העכביש?" שאלתי.
"ביגפוט!" צעקה ארמניה "בוא הנה ביגפוט!".
פתאום רגל ענקית מחצה את ארמניה.
"לא, את העכביש!" צעקתי.
ביגפוט הרים את הרגל מארמניה והיא נראתה כמו אקורדיון.
הוא מחץ אותי.
"לא!" שמעתי את ליטא צועקת "את העכביש השחור הזה".
הוא הוריד את הרגל ממני והרגשתי כמו אקורדיון.
בלארוס הביאה לי אקורדיון בשביל לנגן שיר. זרקתי את זה אחורה וזה נפל על העכביש ומחץ אותו.
"יש!" צרחנו כולנו.
ואז לא בא יתוש ועקץ אותי ולכן לא התנפחו הפנים שלי.
סוף מאכזב, אה?.