הפנימייה 3 – פרק 36 – פרק סיום העונה

*שינוי זהות חלק ג'*
מאחורי ראיתי פתאום גבר חטוב, שרירי, חתיך כל כך. הוא היה לבוש בחולצת כדורגל צהובה חדישה, מכנסי ספורט ירוקות מדהימות. הוא עשה לי עיניים.
"מי אתה?" שאלתי.
"זה באמת משנה עכשיו?" שאל האיש "אני מאוהב בך".
הרגשתי מעין דגדוג מוזר.
התקרבתי לשפתיים שלו והתנקשנו.
(לא, אצלנו מתאהבים בחמש שניות…)
"מי אתה?" שאלתי ואז עלתה לי במוח מחשבה מזעזעת "אתה ארצות הברית?".
"ניחוש יפה" אמר ארצות הברית "כל הכבוד".
"הצלחת ממש יפה" אמרתי.
"אני חושב שאני אאמץ את הזהות החדשה שלי ככדורגלן. אני חתיך" אמר ארצות הברית.
התנשקנו עוד עד שנזכרתי שאני איראן.
"אללה וואכבר" אמרתי ופוצצתי את ארצות הברית. הוא חזר לחיים כמובן אבל זה לא משנה.
…
"אני משתגעת!" צרחה בלארוס "אני לא יכולה יותר, אני שונאת עגבניות!". היא רצה לאייל שני "בוא נחזור חזרה!" היא אמרה.
"גם אני מתגעגע לנסיכה שלי" אמר אייל שני. הוא לקח את העגבנייה והל וכך גם בלארוס.
"גם אני" אמר הולנד "אני לא סובל יותר להיות חכמולוג".
"ואני לא נהנה להיות מסומם" אמר אסטוניה.
צרפת הקיא את נשמתו בזמן שבריטניה פרש בשם שניהם.
יוון הוריד את כל הבגדים של איטליה ולקח את החולצה שלו מאיטליה. איך שהוא לבש את החולצה הוא נפל ונרדם. איטליה חזר לבגדים הישנים שלו אך לפני זה התחכך בהם כמו חתול.
הודו הצמיח עוד אצבע משולשת בשביל לעשות על או"ם ופינלנד מחה משיערו את כל האדמה ששם בשביל להפכו לחום.
אנטרקטיקה פשט את תחפושת הגמל ומצריים לקח אותה בשמחה.
אני מחקתי את השפם ממני.
ברזיל ניסה לקחת מארצות הברית את חולצת הכדורגל שלו.
"לא רוצה!" כעס ארצות הברית.
"אבל תראה, מק-לאבד-את-הרצונות-העצמיים-שלך-ולהקשיב-לברזיל" אמר ברזיל ונופף בהמבורגר.
ארצות הברית זינק על ההמבורגר ואכל. הוא חזר להיות שמן ענקי וברזיל הוריד ממנו את החולצה.
לטביה והונגריה החליפו כובעים והתנשקו.
ליטא ניגבה את הזיעה וחזרה להיות יפה כתמיד.
לפתע שמענו צרחות.
"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" צרחה בלגיה "זאת שוויץ!".
"נפטרתי מזה!" אמרה שוויץ "צרחתי כל כך חזק עלף שנעלמו לי כל העלפים מהגוף!" היא צרחה.
"מה?!" שאל רומניה "איך זה הגיוני?".
"לע יודעת" אמרה שוויץ.
"אני מנסה כל כך הרבה זמן להיפטר מהאות א' והיא מצליחה" אמרה בלגיה בקנאה "אוף".
גרמניה ורוסיה שניהם כבר הפכו את עצמם לאחרים ומרוב שוורצקופף רוסיה הפך כבר לגרמניה ומרוב וודקה גרמניה הפך לרוסיה כך שהם היו האחר 100% ולמעשה הפכו אחד לשני במחשבות, בזיכרונות. בהכל. או"ם הכריז עליהם כמנצחים. הם זכו ב…. כלום.
"אנחנו צריכים לשיר שיר סיום מטומטם עכשיו!" אמר ארצות הברית "נגמרה עוד עונה".
"אני אומר היה טוב וטוב שהיה!" אמר רוסיה.
מוזיקה התנגנה וכולנו רקדנו בשורות.
ביגפוט, הגרביל המוזר, היתוש, כל ילדי מחנה החצויים, או"ם, בובספוג וחייזרים רקדו איתנו בשורות וכולנו התרגשנו מאוד.
"נגמרה עונה!" אמרתי "זוכרים שהשתתפתי בתוכנית ריאליטי מטופשת?".
"ואיך שאנטרקטיקה השתלט עלינו. רק רגע, אנחנו עוד צריכים לנקום" אמר ניו-זילנד.
כולנו הקפנו את אנטרקטיקה והרבצנו לו.
סוף טוב הכל טוב. לפחות עד העונה הבאה שבה יהיה באופן כללי הרבה פחות טוב.
לפתע בא יתוש מוזר, עקץ אותי וכל הפנים שלי התנפחו, הפכו לסגולות ונפלתי מדמם על הרצפה. אחרי 5 שניות הכל היה בסדר