הפנימייה 3 – פרק 31 – מוקדש לחברתי לעט

*הגזרים באים*
הערה: פרק זה מוקדש לחברתי לעט הליטאית – אוגוסטה זוקיטה (Auguste Zokaite) אשר איתה יצרתי את תורת ה-קרוטוכאוסולוגיה – תורת הכאוס כתוצאה מגזרים. עברית היא כמובן לא יודעת. איזה מזל שיש גוגל טרנסלייט (P:).

ארצות הברית התהלך לו במסדרונות הפנימייה מרוצה מהחיים שלו. הוא הניף את שיערו הבלונדיני עם הידיים. נהנה עד כמה שיכל. מאז שהוא בלע את השוורצקופף הוא בלונדיני עם עיניים כחולות אבל במקום לחפוף איתו הוא בלע אותו ולכן קרה דבר מוזר בהחלט – הוא מבפנים השתנה. הוא הפך לבלונדיני כחול עיניים מבפנים או בקיצור – די הפך לשיבוט מבוגר יותר של גרמניה.
אני כבר למדתי מזמן שצריכים להיזהר משוורצקופף. עוד בשיעור הנדסה שלמדתי יחד עם גרמניה בכיתה (הוא מאוד חכם לגילו. הייתי אומר שהוא מספר שלוש הכי חכם בכל הפנימייה מיד אחרי אסטוניה והונגריה. אם אתם זוכרים את הבקטריה שזכתה בפרס בפרק 18 היא כבר מתה מהתקפת אמבות מרושעות. אל תדאגו. האמבות נרצחו על ידי בקטי-המבוקטר) היינו צריכים לחפוף משולשים באותו יום וגרמניה שפך שוורצקופף על הנייר והמשולשים שווי השוקיים הפכו פתאום לשווי צלעות כיוון שמשולש שווה צלעות הוא הגזע העליון.
בכל מקרה ארצות הברית החליט שהוא בועט בי כי הוא הגע העליון.
"נו, ארצות הברית. השתן עלה לך לראש" אמרת.
"מה עובר עליך ישראל?" שאל ארצות הברית בקול ובמבטא של גרמניה.
פתאום גרמניה האמיתי הגיע.
"אוי לא!" הוא אמר.
"מה קרה?" שאלתי.
"בגלל התעלול שעשיתי לארצות הברית הוא נהיה כמוני ועכשיו החלק הנורא הוא שניורדר* כעסה על כך והחליטה לתקוף אותנו במתקפת היצורים הנוראיים ביותר בעולם. גזרים".
"מי זו ניורדר?" שאלתי.
"תקרא את הרציתי להוסיף ועכשיו זה דבר חשוב, אנחנו צריכים להתגונן מהגזרים!" קרא גרמניה.
הוא התחיל לרוץ. ככל הנראה להזהיר את כולם באזהרה מטופשת.
"מה?…" שאל ארצות הברית.
פתאום החלונות נשברו ואלפי גזרים נכנסו דרכם. הם עפו היישר אלי וכמעט שיפדו אותי.
שמעתי צרחות.
גם הגרביל שזכה בפרס המוזרות נכנס דרך החלון. ריקד וקפץ חזרה.
"כמה שהוא מוזר" אמרתי.
הגזרים רדפו אחרי כולם.
"תעזבו אותי!" צעקתי.
"גזרים, תתקפו אותי, זאת אשמתי" אמר גרמניה "מצטער ניורדר!".
כל הגזרים כוונו אליו.
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!" צרחה אוקראינה והעיפה את גרמניה מהדרך. הגזרים פגעו בה והפילו אותה על הרצפה.
"אוקראינה שלי!" צעק גרמניה. הוא רכן אליה.
"צריכים להרוג את הגזרים!" אמרתי.
"ואני יודע גם איך!" אמר רוסיה.
רוסיה רץ ולפתע הביא את אייל שני.
הוא כחכח בגרונו.
"גזרים יקרים" אמר אייל שני "אתם כל כך מבולבלים ורעים בניגוד לעגבנייה התמימה והיפה והמקסימה. הסלרי שודד אותה מרוב נאיביות ואתם כל כך רעים. איך צבע כל כך מדהים שייך לאופי כל כך רע. הרי עגבנייה תמימה ויפה וטובה היא טובה. השליו בושל בצורה נכונה".
כל הגזרים נעצרו. שלפו סכין. תקעו בעצמם ונפלו על הרצפה ומתו.
"זה תמיד עובד" אמר אייל שני. הוא הוציא עגבנייה מכיסו והתחיל להצטרפת איתה.
"כל הכבוד רוסיה!" אמרתי.
הסתכלתי על ארצות הברית.
הבלונד והעיניים הכחולות התחילו להתפוגג.
"חזרת לעצמך?" שאלתי.
"נראה לי שכן" אמר ארצות הברית "אבל יש לי רק מסקנה אחת מהיום".
"מה?" שאלתי.
"לעולם! אל! תאכלו! שוורצקופף!" אמר גרמניה.