הפנימייה 3 – פרק 21

*סרטים אמריקאיים מטופשים חלק א'*

אז יום אחרי האפוקליפסה שבכלל לא קרתה, היינו כולנו מאוד מבואסים. רצינו שהעולם ייחרב אבל מצד שני, אם הוא היה נחרב לא היה לנו מעולם את היופי של ביגפוט, הרי ביגפוט הוא נשמה טהורה ואנחנו חרא של אנשים אחד אחד. הוא היה מגיע לגן עדן ואנחנו לגיהנום.
בכל מקרה, היום כולנו התאספנו לצפות בסרט 2012 והתפקענו מצחוק כיוון ששום אפוקליפסה לא הגיעה.
…
גרמניה הרגיש נבוך מאוד לאחר שחשף את הסוד הפרטי שלו על אהבתו לאוקראינה.
היא לעומת זאת הרגישה נבוכה קצת מזה שמאוהבים בה.
הפיצוף בכאילו גרם לאיטליה לחזור להיות פסיכי כמו שהיה ואני הבנתי שכבר היו לי יותר מידי ניסיונות.
שבדיה, גיאורגיה, איסלנד, קונגו, אסטוניה, בלארוס, איטליה. מי תהיה או יהיה מספר 8?.
לאט לאט התחלתי להרגיש שאני שוקע עמוק יותר ויותר בתוך תהום אינסופית של "כל העולם שונא אותי".
הסתכלתי סביב.
ידעתי שספרד לבד וחשבתי אולי כדאי לי לגשת אליה… מי יודע מה יוליד יום?.
"היי ספרד" אמרתי.
"הו, היי ישראל" היא ענתה.
"מה שלומך?" שאלתי.
"אני אמורה להיות מס' 8?" שאלה ספרד.
"איך לעזאזל כולם יודעים את זה?!" שאלתי.
"פעם הבאה אל תלך עם חולצה שבה כתוב 'אני מחפש את מס' שמונה שלי'" ענתה לי ספרד.
גרמניה עבר במסדרון. הוא לבש חולצה לבנה שעליה היה כתוב "Frederick the great".
לפתע קפץ פנימה מהחלון הגרביל שזכה בפרס המוזר ביותר. ריקד ויצא החוצה.
"וואו! כמה שזה מוזר!" אמרתי.
היה לי ממש משעמם ולא היה לי מה לעשות עד שנזכרתי במשחק של גניבת דברים לאו"ם.
הלכתי לשם בזהירות ושם מצאתי את או"ם ישן עם מעין מכשיר קטן אבל משוכלל כזה. הוא היה דומה למשגר ליקומים המקבילים אז החלטתי ששווה לי לקחת.
לקחתי את זה איתי.
המכשיר צפצף ביפים דקים.
ברגע שעברתי ליד גרמניה זה כתב לי 12%. עברתי ליד יוון וזה כתב לי 89% וזה ציפצף לי כמו משוגע. כשעברתי זה הפסיק. חשבתי שזה גלאי או משהו.
הכנסתי את המכשיר לכיס והמשכתי הלאה. סיפרתי בשקט לרוסיה שעבר שם על הגניבה והוא כבר רשם לי נקודות התחלתיות. בקרוב, כשאו"ם יצרח עלינו שהוא רוצה חזרה את זה נדע בדיוק כמה קיבלתי. אני צריך לקבל 490 נקודות בשביל לעבור את בריטניה ולהיות מקום שני כמלך הגניבות.
…
בהמשך היום היה מסדר למציאת החפץ. בסופו של דבר קיבלתי 315 נקודות ולכן הייתי צריך לגנוב עוד משהו בשביל לעקוף את בריטניה ולכן לא שמחתי כל כך.
בהמשך היום ברזיל פשוט חירפן אותי.
"אתה כל כך מעצבן!" צעקתי עליו.
"גם אתה" אמר ברזיל.
"אתה כל הזמן מתגרה, מציק, מכעיס ועושה הכל דווקא" אמרתי.
"הכל חוזר אליך וקקי בידך!" אמר ברזיל.
המכשיר בכיס שלי רטט והשתגע.
אור צהוב הציף את החדר והסתובב סביבי וסביב ברזיל והוא התפוגג. כלום לא קרה.
"מה זה היה?" שאל ברזיל.
"בוא נקווה שלא הגענו ליקום מקביל" אמרתי.
…