הפנימייה 2 – פרק 10 – ספיישל יקומים מקבילים חלק א'

*יקומים מקבילים חלק א'* אני מתנצל בפני כל מי שהעם שלו נפגע. המטרה היא ליצור סטריאוטיפים בדמויות ובהחלט לא לפגוע!. אני מבקש מראש סליחה מכל מי שנפגע.

זוכרים את המסעדה שלי ושל כל השאר? או"ם התעקש שנשאיר אותה פתוחה אבל מאז שאסטוניה חטף סיר בראש ואיבד את הזיכרון המסעדה הושבתה.
הריזוטו הרותח שהוכנס לחולצה של לטביה השאיר סימנים על הגוף שלו שעדיין לא החלימו.
התעוררתי ממש מוקדם בבוקר, בערך בשעה ארבע. אין לי מושג מה אבל היה לי משעמם.
או"ם גילה שאנחנו ארבעה בחדר ולכן שלח את הודו לחדר חדש יחד עם מונגוליה וסין. מונגוליה הוצא מהחדר של גיאורגיה ושבדיה ובמקומם הוכנסה לשם מולדובה. זה היה מאוד מעצבן כי לא היה לי כוח לארצות הברית וברזיל.
בגלל שהיה לי כל כך משעמם החלטתי לנסות להתגנב למשרד של או"ם ולגנוב משהו. זה די משחק קבוע שלנו. בגלל שכולם ישנו החלטתי לעשות את זה לבד.
הלכתי בזהירות למשרד של או"ם. הוא ישן שם. התגנבתי וגיליתי שם מעין מחשבון גדול כזה.
הוא היה די כבד והיה די גדול ועמד באמצע השולחן של או"ם וזה למה הייתי משוכנע שהייתי משיג עליו לא מעט נקודות.
את הנקודות חילקו על פי המסה*, הגודל ומספר הדקות שעברו מאז שהחפץ נגנב ועד שאו"ם צרח עלינו שהוא רוצה את זה בחזרה.
הלכתי במסדרון ונתקלתי בגרמניה.
"גרמניה?" שאלתי "מה אתה עושה ער?".
"סתם" הוא אמר "אסור לי להיות ער?".
"אני סתם תוהה" אמרתי.
"טוב, נו, אני רוצה לגנוב דברים לאו"ם" אמר גרמניה.
הראתי לו את המחשבון שגנבתי.
"וואו" אמר גרמניה "איזה אדיר".
הוא הקיש על כמה כפתורים ופתאום אור צהוב הסתובב סביב שנינו ופתאום האור התפוגג ועמדנו באותו מקום בדיוק.
על הדלת של החדר שלי, שעליה היה מצויירים הדגלים שלי, של ארצות הברית ושל ברזיל הופיעו משום מה הדגלים של יוון ורוסיה ושלי. נכנסנו בשקט פנימה.
יוון היה ער שזה היה נדיר למצוא אותו וישב ליד רוסיה. שניהם לא החזיקו בקבוקי משקה חריף וזה היה מוזר. פעם ראשונה שיכולתי לראות את צבע העיניים שלו. כחולות שהיו ממש יפות.
"הו! שלום ישראל!" אמר יוון "ושלום גרמניה".
"איך זה שאתה ער ואתה לא מחזיק בקבוק אוזו?" שאלתי.
"אוזו?, אני לא צריך אוזו" אמר יוון "ומה זאת אומרת למה אני ער? אני בן אדם, אני ישן בלילה וער ביום".
"מה זאת אומרת? אתה כל הזמן ישן" אמרתי.
"מה עובר עליך?" שאל יוון "אתה איתי בחדר, אתה יודע שזה לא נכון".
"מה לקחת?" שאל רוסיה.
"מה אתה לקחת?" שאלתי אותו "אתה בלי וודקה".
"וודקה? אני שותה וודקה?" שאל רוסיה בהלם.
גרמניה השתעל באופן מלאכותי מאחורי.
"תראה מה כתוב על המחשבון" אמר לי גרמניה בשקט.
היה כתוב "היקום שבו יוון לא ישן תמיד".
"אנחנו ביקום אחר?" שאלתי.
"מסתבר שכן" אמר גרמניה "אז כנראה שבגלל שיוון לא ישן כל הזמן אז משום מה רוסיה לא שותה ואתם חברים".
"זה באמת מוזר" אמרתי.
עברה לידנו משהי מדהימה. כל כך יפה עם שיער חום גולש. היא נראתה מדהים.
"היי" היא אמרה לנו. הקול היה לי מוכר.
"גיאורגיה?!" שאלתי.
"כן" היא אמרה וצחקקה קצת.
היא הלכה משם.
"וואו" אמרתי "היקום הזה מוצא חן בעייני".
"גם בעייני" אמר גרמניה "בוא נשאר פה".
פולין וצרפת עברו לידנו וקלטו את גרמניה.
הן פתאום התנפלו עליו והתחילו להרביץ לו.
"תלחץ על המחשבון עכשיו!" הוא צעק אלי.
לחצתי על הכפתור שחשבתי שיחזיר אותנו הביתה אבל מה שקרה זה שהגענו שנינו לפנימייה שבה הכל היה מפוצץ בדגלים שבהם מופיע צלב סקנידנבי כחול עם סמל של אנגרי בירדס בפנים.
היה כתוב על המחשבון "היקום כאשר בו כולם משחקים באנגרי בירדס".
לא היה אף אחד במסדרון. פתחתי את הדלת של החדר שלי שעליה היה מצויר בענק דגל פינלנד ולמטה בקטן הדגלים שלי, של ארצות הברית ואו"ם. בפנים הם שיחקו באנגרי בירדס, אפילו מנהל הפנימייה או"ם.
"בואו נלך מכאן" אמרתי.
גרמניה לחץ על הכפתור.
הגענו ליקום מלא בשטרודלים.
"אוהב" אמר גרמניה.
"שונא" אמרתי ולחצתי על הכפתור.
הגענו ליקום מלא ברוסיות.
"אוהב" אמרתי.
"שונא" אמר גרמניה ולחץ על הכפתור.
"תראה, זה היקום שבו לכל אחד יש כוח על טבעי אחר" אמר גרמניה.
הלכנו במסדרון בשקט ולפתע ראינו את רוסיה הולך לו.
"היי רוסיה" אמרתי.
"הו, היי ישראל, תוכל לבוא לעזור לי אחר כך?" שאל רוסיה "יש לי בעייה שרק אתה תוכל לפתור".
"בסדר" אמרתי.
רוסיה הסתכל על גרמניה וצרח.
"אל תפגע בי!" צעק רוסיה וברח משם.
"מה?…" שאל גרמניה.
"אל תשאל אותי, פשוט תלחץ" אמרתי.
"אבל איך נגיע הביתה עכשיו?" שאלתי.
"אין לי מושג, אולי הבא יעזור, תלחץ" אמרתי.
הוא לחץ ואז קראתי על המכשיר שכתוב "היקום שבו בלארוס שונאת תפוחי אדמה".
הפעם גרמניה פתח את הדלת של החדר שלו שהיה ליד הדגל שלו דגל קולומביה ודגל הולנד.
בפנים הולנד וקולומביה ישבו ושיחקו קלפים. לא היה ריח של סמים, לא ראיתי מזרקים, שניהם נראו נורמאליים לחלוטין.
"היי" אמר גרמניה.
"היי" הם אמרו "רוצים להצטרף?".
"למה אתם לא מעשנים?" שאלתי.
"עישנו פעם אבל אי אפשר לייצר יותר סמים, היינו מכינים אותם מקליפות תפוחי האדמה של בלארוס אבל היא הפסיקה לאהוב תפוחי אדמה" אמר הולנד.
"אנחנו משחקים רביעות, רוצים גם?" שאל קולומביה.
"לא" אמרתי ויצאנו.
במסדרון ישבו 14 ילדים שונים ששיחקו רביעות גם הם.
"כולם משחקים רביעות?" שאלתי.
כולם ביחד ענו "כן".
"תלחץ" אמרתי.
"לוחץ" ענה גרמניה.
הגענו ליקום חדש.

המשך יבוא…