הפנימייה – פרק 91

ברזיל עלה על הבמה.

"הכדור הוא עגול,
והשמיים כחול,
והערב סגול,
אני אידיוט גדול.
חרוזים מאולצים,
והשעמום יוצאים,
אני לא יודע דקדוק רק עציצים,
בהמבורגר שם חמוצים.
הכדור הוא עגול,
ואני אוהב לאכול,
והשניצל כחול,
ואני שר, והכל".

כולנו מחאנו כפיים שוב.
"פולין, עם השיר סוודר של סבתא".

"אויש, סתום כבר,
תאכל מרק עוף טעים.
אויש, תלבש סוודר,
כי קר שם מחוץ לבתים.
הקור עולה,
הכוכבים מרקדים,
ואני מלבישה אותם,
בטון של סוודרים.
אויש, סתום כבר,
תלבש סוודר של סבתא,
בוא כבר,
נאכל מרק בצוותא.
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם פאם,
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם.
אויש, סתום כבר,
תאכל מרק עוף טעים,
תלבש סוודר,
כי התנאים בחוץ קשים,
אויש, שתוק כבר,
אתה לא אוכל מרק,
אוי די כבר!
אתה הולך על חבל דק.
נו בוא כבר,
תשתה מרק ירקות.
טעים ו…,
מרפא מחלות.
נו שתוק כבר,
אל תתנגד,
תלבש סוודר של סבתא,
זה מעודד.
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם פאם,
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם.
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם פאם,
נו בוא כבר,
די כבר,
פאם פאם פאם".

"תודה רבה לך פולין !" קרא או"ם "וכעת, נשארו רק עוד שני תלמידים שעומדים להציג את השירים שלהם. קבלו את ישראל עם השיר "ערס ממוצע".
עליתי על הבמה כאשר כולם מוחאים לי כפיים כמו משוגעים.
עמדתי לשיר אבל אז פתאום ביגפוט הגיע.
"ביגפוט לזמר זמרה. ביגפוט לזכות בתחרות השירים" אמר ביגפוט ואז התחיל לשיר
"אשת ביגפוט כל כך מאמי, היא עושה גם אוריגאמי,
אשת ביגפוט כה קדוש, היא חוצה זווית הראש.
אשת ביגפוט לצרוח, שהיא רוצה בעל מלא כוח,
שיביא לה תכשיטים, עשויים מצדפים.
אשת ביגפוט כל כך מאמי, הוא עושה גם אוריגאמי,
אשת ביגפוט כה קדוש, היא חוצה זווית הראש.
אשת ביגפוט לבקש דברים, משפחה שלה קמצנים,
אשת ביגפוט מרקדת, אשת ביגפוט מחבקת.
אשת ביגפוט כל כך מאמי, הוא עושה גם אוריגאמי,
אשת ביגפוט כה קדוש, היא חוצה זווית הראש".

כולם מחאו כפיים בהתלהבות.