הפנימייה – פרק 90

"קבלו את סהר עם השיר בקטרייה" הכריז או"ם.

הירח עלה על הבמה.

"בק-בק-בק-בק-בקטריום,
נהנהנהנהנה,
בקטריום,
נהנהנהנהנה.
בקטרייה סיגמטאית היא,
כה יפה.
בק-בק-בק-בק-בקטריום,
נהנהנהנהנה,
בקטריום,
נהנהנהנהנה.
בקטרייה סיגמטאית היא,
כה יפה.
בק-בק-בק-בק-בקטריום,
נהנהנהנהנה,
בקטריום,
נהנהנהנהנה.
בקטרייה סיגמטאית היא,
כה יפה".

כולנו מחאנו כפיים.
"הולנד!" הכריז או"ם "עם השיר אלו החיים".
הולנד עלה הבמה. בלי סמים, חייבים לציין.

"אלו החיים,
אביט אל שמיים שנושקים בזהב.
באור יקרות,
העצים רוקדים ברוח,
וקול הציפורים הנודדות.
תפילה,
בקול גדול.
תפילה,
אומר בשיר, וביגון ובכאב.
בלב דואב.
אלו החיים.
אביט אל השמיים בצבע של זהב,
ברווזים שטים באגם.
אגמי התכלת,
משקפים אהבה,
ושיר אשר עליו אבד הכלח,
נעלם.
תפילה,
בקול גדול.
תפילה,
אומר בשיר, וביגון ובכאב.
בלב דואב.
אלו החיים.
הבטתי אל ההרים.
זריחה הפיצה אור סגול.
ראיתי קשת בענן,
ראיתי קשת בענן,
זריחה בצבע לבן.
ראיתי שם.
תפילה,
בקול גדול.
תפילה,
אומר בשיר, וביגון ובכאב.
בלב דואב.
אלו החיים,
תפילה,
בקול גדול.
תפילה,
אומר בשיר, וביגון ובכאב.
בלב דואב.
אלו החיים.
ראיתי קשת בענן.
עם תפילה גדולה.
אלו החיים".

"מה?!" שאלתי בקול רם "זה כל כך לא היה צפוי!".
"תודה לכולם" אמר הולנד "תודה מכל הלב!".
"תודה רבה הולנד, ועכשיו שיר מספר 11, צרפת עם, אהבה" אמר או"ם.

צרפת עלה על הבמה.

"אהבה!! Baby baby baby oh, like baby baby baby no, like baby baby baby oh, I thaught you'de always be mine" הוא שר וזרק וורדים על הקהל והבנות צרחו.
"ובכן" אמר או"ם "תודה צרפת, וכעת השיר הבא הוא, ברזיל, הכדור הוא עגול".