הפנימייה – פרק 87

"גיאורגיה, קדימה" אמר או"ם.
גיאורגיה עלתה על הבמה.
"אני יפה, יפה בהכחשה,
כן, כן,
הייתי יכולה,
להיות יפהפה.
בחרתי להיות,
לביות מכשפה.
כי אני יפה בהכחשה,
ואני Beautiful,
וזאת המילה היחידה,
שאני באנגלית מכירה.
אני יפה, יפה בהכחשה,
כן, כן,
יש לי עיניים בגב,
כמו למורה.
יש לי מוח,
בגודל של תות,
ומי שיראה אותי,
ירצה פתאום למות.
כי אני יפה בהכחשה,
ואני Beautiful,
וזאת המילה היחידה,
שאני באנגלית מכירה.
אני יפה, יפה בהכחשה,
כן, כן,
או לא, לא, לא, לא,
אני סותרת את עצמי,
מי שיראה אותי,
ייתן לי סתירה.
ואז ינקה את היד,
משיערות.
כי אני יפה.
אם היה לי מוח,
הייתי שמה מסכה.
כולם מתרחקים ממני,
חמישה מטרים בבריכה.
כי שיערות אני משירה.
כמו כלב משוטט.
אני יכולתי להיות יפה,
בחרתי להיות מכשפה,
כי אני יפה בהכחשה, כן!".

כולנו מחאנו כפיים.

"רומניה, אני לא מכור!" הכריז או"ם.
רומניה עלה על הבמה.

"אני לא מכור,
כן, כן, בחור,
למעשה, אני לא מכור.
כן, כן, בחור.
אני לא מכור לגניבה,
אנשים.
אני פשוט נהנה מזה,
זה כמו שאו"ם רוצח תלמידים.
אני לא מכור,
כן, כן, בחור.
אני גם לא גונב דברים בלי סיבה.
אני קלפטומן,
ופירומן,
ועוד כמה מנים ששכחתי לציין.
כי אם לא הייתי מכור,
לא היה לי כל ייחוד.
והייתי סתם דמות רקע עכורה.
אני לא מכור,
כן, כן בחור, אני אוהב לגנוב,
בשביל לחיות.
אני לא מכור,
לא, לא, בחור!"
ואז היה קטע מוזיקלי מרגש.
"לא,
לא, לא, לא, בחור,
אני לא לא לא מכור,
לא,
לא, לא, לא בחור.
אני, אני אני איני מכור".

"נהדר!" מחאנו כולנו כפיים.