הפנימייה – פרק 67

*ארה"ב בדיאטה – חלק א'*

זה היה עוד אחר הצהריים משעמם שמרמז על כך שעלילה מפגרת לחלוטין התרחשה בפנימייה והסתיימה סופסוף, אבל בפנימייה לעולם לא משעמם, או לפחות ככה או"ם מנסה לעשות לנו. כאשר לאו"ם משעמם הוא פשוט עושה שיעור חירום לכיתה שלו ומצליף בהם בשוט.
הרחתי ריח של כדור מטוגן של ברזיל וחיכיתי לשמוע בליסות של ארצות הברית, אבל לא שמעתי משום מה.
הסתכלתי סביב, ראיתי את ארצות הברית יושב שם. בלי לאכול.
"ארצות הברית? אתה בסדר?" שאלתי.
אז ראיתי את האוזניות של האוזניים שלו.
"אוי לא! זה רע מאוד" אמר ארצות הברית ונקש על האוזנייה שלו.
"מה קרה?" שאלתי.
"הסתנן לי שיר של….. גאורגיה לנגן מוזיקה!" הכריז ארצות הברית.
הנה דוגמא לשיר של גאורגיה:

מהכוהמרמעכשבמםמשווילי
מםבהמהשאמןםושארהמהרשאחמהמשווילי
השווילי
השאארהאשאוןשהאנןםהשוששווילי
מהשרהשארמהשוןשהוןנהשארמשהםשהאםשהיושהארשהאשווילי צתהחהןםהארהאמםןהארשםןהאשרשהארחם שארהארשהשאראההןויהאשווילי הארחיהאיהאשןיוהאשיןוהאשווילי.

ואז ארצות הברית הוציא חטיף מהכיס ושמעתי אותו לועס.
"וופל?" שאלתי.
"לא, חטיף גרנולה" אמר ארצות הברית.
"ממתי לעזאזל אתה אוכל חטיף גרנולה ?!" שאל ברזיל בזמן שהוריד את הכדור המטוגן מהמחבת.
"מאז שהתחלתי דיאטה" אמר ארצות הברית "טוב, סיימתי לאכול את חטיף האנרגייה, אני הולך לשחק כדורגל עם ארגנטינה".
"בוגד!" קרא ברזיל וזרק עליו את הכדור המטוגן.
הכדור נחת על הרצפה. ברזיל עמד להרים אותו ולאכול.
"ברזיל, אל תאכל את זה, זה מלא מחלות" אמרתי.
"לא שמעת על חוק האיגואנה?" שאל ברזיל ואכל חתיכה "כל עוד לא עברה איגואנה ליד האוכל, זה כשר לאכילה".
הכדור המטוגן שלו נפל שוב ופתאום איגואנה עברה לידו.
"דאמט, אני צריך להכין אחד חדש" התלונן ברזיל.
בינתיים ארצות הברית ירד למטה לשחק כדורגל.
…
בימים הבאים ארצות הברית אכל בריא ועשה ריצות שונות, ומשחקי ספורט ואיכשהו הרזה ולא אכל המבורגרים. כולנו היינו בשוק ממנו, אבל הרגשנו צורך להרוס לו. אנחנו חברים טובים, אה?

המשך יבוא…