הפנימייה – פרק 65
*הטיסה – חלק ב'*
עמדנו להתרסק על הירח ולמות.
"אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" צרח גרמניה כמו בחורה צעירה.
"גרמניה?" שאלתי.
"המממ…." הוא אמר והסתכל לכל הכיוונים כאילו הוא מחפש תירוץ "אני עשיתי חיקוי של בלגיה אם היא הייתה כאן".
"אה, זה בכלל לא חשוד!" אמרה פולין.
"את אשמה בכלל, פולין!" אמרתי.
"אויש, תשתוק כבר, לך תעשה אמבטייה חמה, תאכל צלחת מרק עוף, אתה תרגיש בסדר" אמרה לי פולין.
"אנחנו עומדים למותתתתתתתתתתתתתתתתתת!!!" צרחתי.
ואז פתאום החללית נעצרה. הסתכלתי דרך החלון וראיתי רגל ירוקה ענקית.
"אוי לא!" אמרתי "זה חייב להיות….."
"דיונון חללי!!!!!!!!!" צרחנו שלושתינו יחד.
"ואז פתאום הדיונון פרץ את דלת החללית והוציא אותנו.
איכשהו היה לנו אוויר.
"היי חברים חדשים!" קרא לנו הדיונון "בא לכם לשחק איתי קלאפים?".
"לא קלפים?" שאלתי.
"קלאפים" אמרה דיונון "זה משחאק כייף!".
עדיין היינו בתוך החללית.
"אני ופולין ננחת, גרמניה, אתה תחכה במרכז הפיקוד" אמרתי.
"אוקיי" אמר גרמניה.
משום מה הוא לא התמרד אבל יותר רציתי לשחק קלאפים עם הדיונון מאשר לחשוב בהיגיון פשוט.
"קלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאפים!" אמרתי.
הדיונון בהה בי.
"עשיתי חיקוי של בלגיה" אמרתי מהר.
התחלנו לשחק קלאפים, אני והדינון בזמן שפולין בישלה מרק עוף.
כמובן שהיא נתנה לדיונון סוודר חמוד.
"גם אני רוצה לשחק קלאפים" אמר גרמניה מאחוריי.
"גרמניה?! נטשת את מרכז הפיקוד?!?!?!" שאלתי בפאניקה.
"המממ… כן" אמר גרמניה. הסתכלתי וראיתי את מרכז הפיקוד מרחף ברחבי החלל ומתרחק.
גרמניה הוציא בקבוק שוורצקוף מהכיס שלו.
"בא לך לשתות, דיונון?" הוא שאל.
"הו, זה כל כך מתחשב מצידך!" אמר הדיונון.
"אל תעשה את זה!!!" צעקתי.
גרמניה צמצם עיניים.
הוא זרק את בקבוק השוורצקופף אל החלל.
"למה?" שאלתי.
"מזכרת!" אמר גרמניה.
"בואו נשאיר סימן על הירח!" הצעתי.
חרטתי בענק "ישראל היה כאן".
גרמניה נתן לו שוורצקופף והירח הפך לצהוב.
פולין הלבישה אותו בסוודר.
"עכשיו אנחנו צריכים לחזור" אמרתי.
"אבל כייף כאן!" התלונן גרמניה.
"בואו ניכנס לנחתת, דיונון, תוכל להעיף אותנו לכדור הארץ?" שאלתי.
"אין בעייה!" אמר הדיונון. שלושתינו נכנסנו, והדיונון העיף אותנו.
בזמן שעפנו מטאור עמד להתנגש בנו.
"אויש תשתוק כבר" אמר גרמניה למטאור.
המטאור בכל זאת התקרב אלינו במהירות מחרידה.
"אני אציל אותך" אמרתי לפולין וחיבקתי אותה.
"נו באמת!" אמר גרמניה. הוא פתח את הנחתת וקפץ על המטאור. הוא נתן לו מכה אחת ושבר אותו לחתיכות.
הוא חזר לנחתת שהמשיכה איכשהו לרחף ואיכשהו היא נעצרה ואז חזרה, אפילו שהיא הייתה מכובת. פיזיקה זה כל כך מוזר לפעמים.
"גיבור שלי!" צעקה פולין לגרמניה ורצה אליו והם התנשקו. פולין הלבישה אותו בסוודר "החברה שלי" עם חץ עליה ואז היא לבשה סוודר משל עצמה. "קנאי" עם חץ עלי.
בדרך הייתה עוד בעייה. חור שחור ניסה לאכול אותנו.
"אנחנו חייבים להתפלל!" אמרה פולין.
"למי?" שאלתי.
"לאל החורים השחורים!" אמר גרמניה.
"סטיבן הוקינג, בבקשה תציל אותנו מהחורים השחורים" אמר גרמניה.
החור השחור פתאום נעלם.
"זה היה מהיר" אמר גרמניה.
עפנו במהירות מטורפת עד שנחתנו בחצר של הפנימייה.
כולם בהו בי ממש מוזר אחרי שיצאתי מהחללית.
"מה אתם בוהים בי?! מה נפלתי מהירח או משהו?!" שאלתי.
כמה כייף שהכל חזר לקדמותו….
תגובות (1)
חחח קלאאאאאפפיייםםם!!!!!!
שירן, אם את קוראת את זה, תתכונני לשמוע ביום שאני צרחה של קלאאאאאאאאאאאאפים כשאני אכנס:)))