הפנימייה – פרק 62

"צאו לדרך" אמר ארצות הברית. כולנו רצנו לבמבוקים חוץ לאסטוניה, שרץ לתיבה. הוא פתח את התיבה. כנראה שארצות הברית שכח לנעול אותה.
"ניצחתי" אמר אסטוניה.
מחיתי בייאוש. כי הייתי כבר בשלב פרימת החבל.
"להתראות אסטוניה, את מי תיקח איתך?" שאל ארצות הברית.
"את הונגריה" אמר אסטוניה.
"נהדר" אמר ארצות הברית "להתראות".
שניהם הלכו ביחד להליקופטר.
"עכשיו, שתי הקבוצות מתאחדות" אמר ארצות הברית.
"נו באמת!" נאנח בריטניה.
"עוף מכאן" אמר ארצות הברית לבריטניה.
"יששששש נפטרנו ממנו!" אמרה שוויץ.
"שוויץ, את חוזרת גם!" אמר ארצות הברית.
"יש! נפטרנו משוויץ!" אמרתי.
"תהנה לך מהזמן ללא שוויץ" אמר לי ארצות הברית.
"מה? לאאלאלאלאלאללאלאלאא!!" צעקתי אבל זה לא עזר.
"והמשימה הבאה שלכם" אמר ארצות הברית.
הוא החווה בידו על הרבה כוסות עם קשים ירוקים מלאים נוזל מוזר.
"אתם צריכים לשתות את כל המשקה הדוחה הזה" אמר ארצות הברית "הוא מכיל, שוקולד בלגי, סוכר, ליקר תפוז, שוקולד לבן, שוקולד חלב והחלק הבאמת דוחה – ויטמינים!".
"לא עושה את המשימה" אמרה ליטא.
"אז הנה ההליקופטר שלך" אמר ארצות הברית.
"גם אני לא רוצה" אמרה פולין.
"אז הנה, לכי" אמר ארצות הברית.
"גם אני לא עושה" אמרתי.
"לא, אתה עושה או שאתה מפסיד" אמר ארצות הברית.
גלגלתי עיניים. ארצות הברית הזניק והתחלנו לשתות את המשקה הדוחה. למען האמת, הוא היה ממש טעים.
"ניצחתי!" אמרתי.
אבל אז ראיתי שליוון ריקה הכוס ולי עדיין נשאר קצת.
"דאמט!" קיללתי.
"יוון! אתה רוצה לעזוב או להעיף משהו אחר?" שאל ארצות הברית.
"חררררררררררר" הוא ענה.
"אוקיי, ביי!" אמר ארצות הברית.