הפנימייה – פרק 53 – הפרק האחרון לתמיד!!!!!!!!! (אלא אם כן אני אקבל לפחות 15 תגובות מ – 5 אנשים שונים לפחות)

~שמעתי הרבה ביקורת שהסיפור כבר לא מה שהיה פעם ולכן החלטתי לסיים אותו כל עוד הוא עדיין יחסית טוב מאשר לסיים אותו כגרוע. אני אמשיך אך ורק אם אקבל לפחות 15 תגובות מ – 5 אנשים שונים לפחות.~

יום ההולדת שלי הגיע. הרגשתי ממש מיוחד. היום חגגתי 18. ברזיל וארצות הברית הכינו לי הפתעה מיוחדת.
"מזל טוב!" צעק ארצות הברית והוריד ממני את כיסוי העיניים וחשף מק-הולדת-שמח.
"או" אמרתי "ממש תודה".
שלחתי יד לאכול את זה.
"נראה לך?!" שאג עלי ארצות הברית ובלע את כל המק בלי לתת לי כלום.
ברזיל הניח לי על השולחן כדורגל צלוי שעליו רשום מזל טוב.
"תודה?" אמרתי בחשדנות ואז ברזיל אכל לי את זה.
"איזה כייף…" מלמלתי.
ארצות הברית חטף שבץ בדיוק בזמן שאני יצאתי החוצה מהדלת.
פגשתי שם את גרמניה עם בקבוק שוורצקופף.
"שתזכור אותי" הוא אמר לי ושפך עלי את כל הבקבוק.
אה, שכחתי לציין, בגיל 18 עוזבים את הפנימייה.
ירקתי שוורצקופף מהפה שלי.
"תודה" מלמלתי.
"זה תרכיז שוורצקופף כך שזה יישאר לך לפחות לשנה שלמה" אמר לי גרמניה.
"עוד יותר תודה" אמרתי בשמחה מאולצת יתר על המידה. למעשה שנאתי את זה אבל היי, אני בלונדיני עכשיו, בנות ירצו אותי!
"קח" אמר לי לטביה ונתן לי סיר.
"הו, ישראל? מתנה מגרמניה?" הוא שאל כאשר ראה אותי.
הנהנתי.
"קח" הוא אמר לי ושפך עלי וודקה.
"זה יינצח את גרמניה" אמר לי רוסיה.
הרגשתי איך הכל מבעבע אצלי.
חטפתי מראה מהמסדרון וראיתי שאני עם עיניים כחולות ושיער שטני. שילוב בין גרמניה לרוסיה.
"מה הלאה?" שאלתי.
"קח!" קראה לי אוסטרליה ודחפה לי עץ קליפטוס לפה.
"שוורצקופף!" צרח גרמניה.
ביגפוט מעך אותי עם הרגל שלו.
"ביגפוט מחלק מתנות!" הוא אמר "ביגפוט חייב להיות סנטה קלאוס".
"תודה" אמרתי.
או"ם הגיע עם שוט.
"עוףףףףףףףףףף מכאןןןןן" הוא אמר והצליף בי.
"אני הולך!" אמרתי.
יצאתי מדלת הפנימייה.
"אני אתגעגע!" אמרתי.
זהו. נגמרה הפנימייה. אני אתגעגע? לא.
——————————————————————————————————————-
אני רוצה להודות לסהר, ירדן, טליה, נופר, שילי, עדינה, הדס, בקי, דיונונים חללים, תרפפו, בקטריה, ביגפוט ולאחותי הגדולה (אבל ממש קצת לאחותי) על כך שעודדתם אותי ואת ישראל להמשיך לספר על חוויותיו בפנימייה.
אני רוצה להודות לכם שקראתם את הסיפור ולא התאבדתם בדרך (או שכן, אני ממש לא יודע).
תודה לכם! אני שמח כל כך שקראתם ובבקשה תגיבו! זהו זה! זאת ההזדמנות האחרונה!