הפנימייה – פרק 165

•Femme fatale – חלק א'•

"אתם מה?!" שאגה ליטא.
"אז שכחנו את יום ההולדת שלך, אפשר לחשוב מה קרה?" שאל לטביה.
"אתם!" היא צרחה והאדימה כולה עד שהיא נראתה כמעט כמו גאורגיה. רק פחות מזיעה. ופחות בעלת גורמטים. ועם קצת יותר שיניים. טוב נו, הבנתם את הכוונה שלי.
"אתם חייבים לקנות לי מתנות יום הולדת!" קראה ליטא.
"יום ההולדת שלך לא היה לפני חודשיים?" שאלה שבדיה.
"ממש לא! הוא היום! לפני חודשיים היה ה – 14 ועשרה חודשים!" קראה ליטא, "שגם אותו שכחתם!"
"לא שכחנו!" מחיתי.
"אתם הבאתם לי אז מתנות יום הולדת, ולא מתנות 14 ועשרה חודשים!" צרחה עלינו ליטא.
"אז מה את רוצה שנעשה?" שאלתי, ואז קלטתי כמה טיפשית השאלה שלי.
"אני-רוצה-מתנות!" צרחה עלי ליטא.
"אוקיי, כולם, לרוץ להביא מתנות!" קרא גרמניה באימה.
אם גרמניה בלחץ אז כנראה שגם אני צריך להיות בלחץ.
נלחצתי וכולנו רצנו להשיג לה מתנות.
"מה לעזאזל ליטא אוהבת?" שאלתי את שבדיה.
"היא אוהבת שנותנים לי מתנות," אמרה שבדיה.
"חה-חה, לא קונה את המשחקים שלך," אמרתי.
"מ'שתגיד," אמרה שבדיה והלכה.
ליטא בחורה יפה. היא כנראה אוהבת לטפח את עצמה. אבל איך מטפחים את עצמך?
"אתה רוצה לקנות ממני את ערכת הטיפוח?!" שאלה שוויץ, "אבל איך אני אאפר את לוקסמבורג כמו ליצן כשהיא לוקחת לי את הליפסטיק?!"
"אוף," אמרתי.
יצאתי החוצה ושם ראיתי את רומניה.
"היי, רומניה," אמרתי לו.
"אתה צריך גניבה?" שאל.
"כן. אני צריך שתגנוב לי את ערכת הטיפוח של שוויץ," אמרתי.
"אני מוכן!" קרא רומניה, "אני אצא עכשיו לדרך."
עמדתי וחיכיתי כמה שניות.
"נו?" שאלתי, "אתה לא מתכוון לצאת לדרך?"
"הא… גנבתי את זה כבר," הוא אמר, והושיט לי את ערכת הטיפוח.
"תודה," עניתי לו, ורצתי לליטא.
"מה זה?" היא שאלה.
"מתנת יום הולדת!" קראתי.
היא בחנה את זה באנינות… המממ… אנינות נשית?
"מזעזע!" היא צרחה עלי והשליכה עלי, וכל החולצה שלי התלכלה מהצבע.
"אז מה את רוצה?!" שאלתי.
"אני רוצה שתביא מתנות לשבדיה! האושר שלה גורם לי להיות מאושרת!" קראה ליטא.
"הוי, נו באמת, כמה צפוי," קראתי.
"זה צפוי?" היא שאלה.
"כן!" עניתי.
"אז אתה חושב שאני בחורה צפויה?!" היא שאלה בכעס.
"אולי…"
"אתה מה?!" היא צרחה עלי, "רוץ להביא לי מתנה!"
"אני לא רוצה," יללתי.
"הו, ישראל!" היא אמרה, ושלחה אלי מבט מתוק.
"אני רוצה!" צעקתי.
רצתי מהר בשביל לחפש למה מתנה חדשה.