הפנימייה – פרק 161 – פרק של סהר

•מורה במשרה מלאה – חלק ב'•

אז בשביל לקחת את התיק חזרה מהכיתה, אני נאלצתי להישאר בכיתה עוד שעה וחצי, רק כדי לנקות את הבלגן שיצר רוסיה, שלא לדבר על זה שהכיתה הייתה נקייה לפני שהוא התחיל לנקות.
אבל לפחות הייתה לי סיבה לשמוח כי כל זה סופסוף נגמר.
"פפססט, ישראל" לחש לי אסטוניה מהמסדרון. "אני צריך עוד טובה ממך"
"כן…?!?!" שאלתי אותו עם חיוך רוטט.
"אחרי שראיתי איזו עבודה טובה עשית בניקוי הכיתה, שקלתי לעלות סרטון שלך לאינטרנט, כדי שכל הבחורות יראו כמה שאתה מנקה יפה" הוא אמר לי.
פתאום שמחתי, ושמתי לב שלראשונה בחיי שמתי לב לכך ששמתי לב ששמים לב אליי ולא מתייחסים אליי כמו אל איזה עבד.
"בואאאאאאאאאאפפפצ'ייייייייי, תי-תכנס" אמר אסטוניה.
"רגע אחד…" מלמלתי לי בקול רם. "איך זה שצלמת את זה בוידאו ?!"
"טוב, אני יכול להבטיח לך שאין לי מצלמות נסתרות בכל החדר שמתעדות אתכם כדי שאוכל לצחוק עליכם עם פוטושופ אחרי השיעור אם ה מה שאתה חושב !!" הוא אמר בטון מחשיד.
חשבתי לי לרגע… "טוב, בסדר" עניתי לו, מרוצה מהתשובה.
"אבל !" אמר אסטוניה. "אם תרצה שאעלה את הסרטון לאינטרנט, תצטרך לנקות לי גם את החדר, מכוון שבגלל שאני חולה, אני לא יכול להתמודד עם זה לבדי"
בחוסר רצון התחלתי לנקות גם את החדר של אסטוניה.
"אבוי, אני כה תשוש ומס…סס……אאאאאאפפפצצצ'יייייייי !" אמר אסטוניה.
"אני לא חושב שאוכל להכין לעצמי ארוחת צהריים…"
מחקתי את פרצופי הרותח בידיעה שאם אגמור את שני המטלות האלו, כל הבחורות בעולם יתאהבו בי.
"ואל תשכח להכין לי קפה" אמר אסטוניה. "בשביל זה, תצטרך להשיג פולי קפה… אני מציע לך לגדל אותם כבר עכשיו, כמובן שאני חכם מדי מבכדי לשתות קפה תעשייתי…"
"אי אפשר בלי קפה ?!?!" שאלתי אותו.
"אבל" הוא ענה לי. "הקפה יספק לי את הכוחות הדרושים לי כדי לפרסם את הסרטון באינטרנט.
כעבור 4 שעות נוספות גמרתי עם כל המטלות, ושמתי לב שכבר חשוך בחוץ.
"אסטוניה, אני צריך ללכת לישון, אתה יכול לפרסם את הסרטון ואני אמשיך לשרת אותך מחר…?"
"ברור !" אמר אסטוניה. "…שלא ! אני כל כך חלש ומסכן, שמישהו יוכל לשדוד אותי בלילה ! אני אצטרך שתשאר כאן בשביל לאבטח את המקום !"
התחלתי להבין איך גרמניה מרגיש… כל חייו.
בחוסר רצון, התיישבתי ליד הספה ושתתי 20 כוסות מהקפה שהכנתי כדי להישאר ער בלילה.
"ישראל !!" קם פתאום אסטוניה באמצע הלילה. "חלמתי חלום נורא, אני אצטרך שתביא לי 500 קילוגרם של אלומיניום, ומיד !!"
הופעתי הכי מהר שיכולתי עם 500 ק"ג של אלומיניום.
אסטוניה מיהר ושרף אותם.
"עכשיו טוב יותר" הוא נרגע והתכונן להמשיך לישון. "אה, ואני אצטרך שתקנה לי סט חדש של מצעים, אתה הרטבת את אלו !"
"איכס…!!" עניתי לו. "הרטבת את השמיכה שלך??"
"אתה עשית את זה …!" הוא ענה לי בזמן שהוא מנער את הקלטת עם הסרטון שלי.
"בסדר, בסדר !" עניתי לו." אלך להשיג לך מצעים.
למחרת בבוקר, לאסטוניה הייתה עוד בקשה עבורי.
"ישראל…" הוא ענה תשוש לחלוטין. "הסיוט הזה העיר אותי באמצע הלילה, ועכשיו לא רק שאני חולה, אני גם עייף מכדי מבכדי ללמד; אני אצטרך שאתה תלמד את הכיתה היום"
מבלי להשיב, הלכתי לי עם מבט פוזל לכיתה ושרדתי את השעמום… בתור מורה… על שעות נוספות… עד 6 בצהריים…
"ישראל, אני צריך שתבנה את מכונת הכנת הקפה שלי" אמר אסטוניה כשחזרתי. "אני חושב שהיא תהיה יעילה בשבילי בעתיד"
"עכשיו אתה מספר לי עליה ?!?!" שאלתי אותו.
כשגמרתי לבנות אותה, הוא המשיך:
"אני צריך שתבנה לי את מכונת יום הדין ה – 166 שלי" הוא אמר.
"אני צריך שתכין את שעון-העל שלי"
"אני צריך שתבנה לי מגרד גב אוטומטי, בזמן שאתה מגרד לי את הגב כדי שאתן לך עוד מטלות"
"אני צריך שתרקוד במקום"
"אני צריך שתביא לי את דוב הגריזלי לכאן… נגמר לי הטישו…."
"אני צריך שתבנה לי את מכונת הזמן שלי"
"אני צריך שתפחלץ את חיית המחמד שלי, רוג'ר"
"אני צריך שתרקוד במקום, לכיוון ההפוך. פשוט כל כך נהנתי מהפעם הקודמת"
"אני צריך שתדפיס לי כסף מזוייף, תקנה איתו ככל שאתה יכול, ותסגיר בדרך לא אפשרית את יוון, ועם הכסף הזה אני רוצה שתקנה לי משרת"
"והמשרת הזה יעזור לי ???" שאלתי בשמחה.
"לא, אני לא אעביד את המסכן. אתה תצטרך להעביד גם אותו…"
כבר שלושה ימים שאני משרת את אסטוניה, ומרוב שאני עייף, אפילו שכחתי בשביל איזו מטרה…
אני יודע רק דבר אחד: אני חייב לעצור את זה.