הפנימייה – פרק 156

•אדוני המורה! – חלק א'•

"אוקיי!" קרא אסטוניה, חיכך את ידיו זו בזו, והוציא כובע ובתוכו פתקים.
"הונגריה יצאה לכנס מורים, ואנחנו צריכים מחליף. אחד מכם יהיה המחליף, בגלל שכולנו יודעים שאני מלמד הכי טוב כאן." אמר אסטוניה, וצחקק צחוק מזויף.
"אתם קרעכצנים!" קרא כאשר אף אחד לא צחק.
"למה אתה לא המורה שלהם?" שאל פינלנד.
"פולין נמצאת שם, והיא החברה של גרמניה, והוא מוזר כשהוא לבד, אז דמיין לעצמך מה יקרה איתה!" קרא אסטוניה.
"הו,לא!" קרא פינלנד.
"אויש, פינלנד, די להתחנף לאסטוניה הנפלא!" קרא בריטניה.
"תודה, תודה, אבל אחד מכם צריך ללמד את הכיתה של הונגריה." אמר אסטוניה.
"אוף!" הכריז אזרבייג'אן.
"בכל מקרה, השם שיוצא הוא של הבחור שילמד את הכיתה של הונגריה." אמר אסטוניה.
כמה שזה היה צפוי שדווקא אני זה שייבחר.
"ישראל!" קרא אסטוניה. "לך ללמד את הכיתה של הונגריה!"
…
"ש…לום" אמרתי בפני הכיתה.
כולם מצמצו.
"אתה המורה שלנו?" שאל סין.
"כן." אמרתי.
"ואתה זה שאסטוניה בחר?" שאלה גיאורגיה.
"אה-אה" אמרתי.
לרגע הייתה שתיקה.
"לתקוף!!!!" צרחה שוויץ.
כל הכיתה של הונגריה זינקו עלי וריתקו אותי לרצפה.
"רגע! לא! אני לא אלמד אתכם מתמטיקה!" קראתי.
"אז מה תלמד אותנו?!" תבעה איסלנד לדעת.
"מדעי האיש תלוי?" הצאתי.
"איש תלוי?!" קראה אוסטריה.
כולם התיישבו חזרה במקומות שלהם.
"למד אותנו – ישראל!" הן אמרו ביחד באותו הזמן.
"היי! דיברנו יחד!" הם קראו.
"שוב!"
"שוב!"
"חמור קטן אכל דיונון!"
"וואו! איך לעזאזל אנחנו כל כך מתואמים?!"
"אולי זה כי קנינו מזגן חדש של טורנדו?"

…
המשך יבוא…