הפנימייה – פרק 154 – נוסטלגיה

•נוסטלגיה•

אוקיי. בגלל שאני חוגג שנה באתר, וזה הסיפור הכי מתקדם שלי אז הנה לכם חברים – 32 הציטוטים המצחיקים ביותר בכל הזמנים של הפנימייה!!

היישר מפרק 103: שמעתי את המוזיקה של רומניה: לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף, לנשוף, לשאוף".

ומפרק 108, הפרק בו אירופה מחליפה את מנהל הפנימייה או"ם: "שוב פעם הפכת אותם לרובוטים!?" שאל או"ם "טוב, חזרתי, אז להתראות, אירופה".

בפרק 66 אסטוניה הרגיש שנמאס לו להיות חכם…:
נמאס לי! התחיל לילל אסטוניה וברח משם. "הוא חטף מחזור או משהו?" שאלה דנמרק.

פרק 28 היה אימה מסביב למדורה, והנה סיפור האימה שישראל סיפר: טוב אז… אישה אחת הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה, הלכה בום שניצל השניצל תוקף בפראות את האישה, גונב לה את הכסף ובורח" אמרתי.

בפרק 55, העגבנייה בגדה באייל שני: איזו עגבנייה פרוצה" מלמל אייל בקול החופר שלו.

פרק 93 היה ניסיון כושל נוסף של ישראל לזכות באהבת בנות הפנימייה – והוא הפך את עצמו לאביר יפה תואר:
בתור אביר הייתי פתאום חתיך והייתי חזק יותר ומנומס בחברת גברות והייתה לי מוזה לשירים מזעזעים. בדיוק מה שימשוך כל בחורה.

בפרק 96 נבחרה שפה אחת משותפת לכווווווווולם: אני אסביר לכם, לכל אחד יש שפה משלו אבל יש שפה משותפת שלאף אחד אין מושג מהי ומאיפה אנחנו מכירים אותה. צרפת טען שזאת ה"אהבה". אסטוניה אמר שזאת המתמטיקה. רומניה אמר שהוא לא יודע וגנב לכל מי ששמע אותו מדבר את נגן המוזיקה שלו.

בפרק 16, יוון התגלה כזאוס בתחפושת, וחברי הסיפור "פרסי ג'קסון" נפגשו כדי לראות אותו.
כן, אני זאוס. כל הזמן הזה ישנתי בשביל שלא יוכלו לעלות על זה אמר יוון/זאוס. "למה אז אתה כאן איתנו?" שאלתי "מה יש לך לחפש בפנימייה שלנו?". "בחורות!" קרא זאוס.

בפרק 70, סהר, הירח, הביא את הציטוט הבא: מה?! אמבות טובות?! לא דובים ולא יער!!!" צרח סהר

בפרק בו כולם קיבלו חיות מחמד, ביגפוט דאג לקחת קרוקודיל ואמר: וואו!" אמר ביגפוט ולקח את הקרוקודיל "תיק מעצבים איכותי לביגפוט!".

בפרק 72, אחרי שישראל שתה יותר מידי וודקה ויין…
"אין לי מושג!" אמרתי "תקראו לרופא". צרפת רץ לקרוא לרופא. "יפה!" אמרה פולין "כשאני מבקשת רופא בשביל להתחתן איתו, אין מי שיקרא לרופא, אה?"

בפרק 74, שישראל עבר השתלת כלייה:
ביגפוט לתרום מהלב שלו כלייה" אמר ביגפוט

פרק 12 קיבל חסות: הערה: פרק זה של הפנימייה מובא לכם בחסות "הוצאה לאור פינגווין". ההוצאה לאור בשחור ולבן. ההוצאה לאור היחידה שעובדת על נייר לבן ומרוויחה בשחור.

פרק 7 הביא את תעלומת רצח ארה"ב: יש לנו כמה חשודים" צעק גרמניה שהתבלט עם הצעקות שלו "יפן!, עיראק!, סנטה קלאוס!, בריטניה או מקסיקו!". "סנטה קלאוס?" שאלתי. "גם ישראל חשוד!" צעק גרמניה.

האפוקליפסה של פרק 20: עשר, תשע, שמונה, שבע, שש, חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת" ספר ארצות הברית. לא היה שום פיצוץ. "למה ספרנו?" שאלתי. "לסיום החימום הארוחת מק-מתקרר-מהר-מידי במיקרו" אמר ארצות הברית ונגס בזה

פרק 37 והחיסונים: לוחצים על דוושת המזרק שלא יוזרק אוויר כי זה הורג אנשים. הלוואי שהייתי יכול להזריק לכם אוויר…" אמר או"ם.

פרק 108, אירופה משתלטת על המקום של או"ם: ויש רק דרך אחת להביא אותו [או"ם] לכאן" אמרתי. "איך?" שאלה אירופה בחשש. ואז צעקתי בקול רם "איזה כייף כאן !!!!!!"

פרק 94 היה יום הולדת ליוון: כששאלתי אתכם מתי היום הולדת שלכם עניתם לי שאתם לא רוצים שאני אקנה לכם ספר כמתנה והרבצתם לי עם מקל גדול" אמר אסטוניה

פרק 65, פולין, ישראל וגרמניה טסו לחלל: "גיבור שלי!" צעקה פולין לגרמניה ורצה אליו והם התנשקו. פולין הלבישה אותו בסוודר "החברה שלי" עם חץ עליה ואז היא לבשה סוודר משל עצמה. "קנאי" עם חץ עלי.

פרק 15, ספיישל פרסי ג'קסון: הילדה הבלונדינית החכמולוגית הצביעה על איסלנד ואמרה :"את נראית לי מוכרת". שתיהן פתאום חייכו. "אנבת'" קראה איסלנד. "איסלנד!" קראה כנראה אנבת'. הן התחבקו. "מאיפה אתן מכירות?" שאלתי. "אנחנו לא מכירות, פשוט היה לי דחף לחבק מישהו" אמרה אנבת'. "אז איך ידעתן את השמות אחת של השנייה?" שאלתי. "יש לנו תגי שם" אמרה איסלנד והצביעה על תגי שם.

פרק 66: אסטוניה הוציא רובה ארוך מהתיק שלו. "כיתה, היום לומדים נימוסים!" אמר אסטוניה עם מבט פסיכוטי של או"ם מרוח לו על הפנים. פתאום הדלת נפתחה ואו"ם דחף את הפרצוף שלו פנימה. "אם עוד פעם אחת תגנוב לי את הקטע, אתה כל כך משופד" אמר או"ם

פרק 104: לא" אמר ארצות הברית "אני דיסלקט". "ממתי אתה דיסלקט?!" שאלתי. "מאז שקראתי את פרסי ג'קסון" אמר ארצות הברית והרים את הספר".

בפרק 99, כשאר ראיינו את גרמניה למרכיבים הסודיים בשוורצקופף: "זה סוד" הוא אמר "סוד תעשייתי". "ובכן, האם תגלה אותו כאן?" שאל חיים. "טוב, כן, זה בכל זאת הערוץ הראשון, אף אחד לא צופה בזה או משהו" אמר גרמניה.

פרק 28 הוא פרק סיפורי האימה, וסיפור האימה של שבדיה גם הוא היה מצחיק למדיי, לפחות ההתחלה שלו:
ואז, היא שמעה עוד קול "בילבי אוכלת את ההורים. בילבי אוכלת את ההורים". גילגי שמחה כיוון שהיא שנאה את ההורים שלה

פרק 66: גלגלתי עיניים. פשוטו כמשמעו. ביגפוט הסביר לי איך. עקרתי לעצמי את העיניים וגלגלתי אותן ואז החזרתי.

בפרק 105, ג' יפית עשתה לנו פרסומת: קנו משחת נעליים, היא מאוד מומלצת, ומאוד טעימה" אמרה א. יפית.

פרק 100, שבו או"ם חדר לחדרים של אנשים, הוא התעסק עם האדם הלא נכון… גרמניה… מה אתה עושה?!?!?!" שאל גרמניה בצרחות "למה אתה חודר לפרטיות ולא דופק בדלת כמו בן אדם תרבותי!?!?!?". "בן אדם תרבותי לא צועק" אמר או"ם. "מי אמר שאני תרבותי?!?!" צעק גרמניה "ומי בכלל אמר שאני בן אדם?"