הפנימייה – פרק 152 – ספיישל משחקי הרעב

•משחקי הרעב – חלק ב'•

הלכתי לבקר בחדר של בלגיה.
"בלגיה !" נקשתי בדלת בעודי צועק. "תפתחי את הדלת !"
"למא מי אתא בכלל?" היא שאלה מלאת בטחון.
"אם אינני אני – אז מי אני בכלל?" עניתי לה חזרה.
"וואו !" היא התרגשה. "זא גם פילוסופי וגם מכיל רק אאאאאאאאלף, בוא וכנס !"
הולנד ישב על השולחן והכין מגפי עץ.
"אוקיי, הקשבה אלי, האוכל אלי!" קראתי.
"ומה לא אליך?" שאל הולנד.
"נה, את הנעליים תשאיר לעצמך."
"יאפ די דודל!" הוא צרח, והתחיל לרקד משום מה.
באמת, אני חושב שמשהו באווירה של הפנימייה, עם אנשים כמו או"ם או אסטוניה בצד אחד, ואנשים כמו בלגיה או ברזיל בצד השני שגורם לכולם להשתגע.
אחרי שלקחתי מהם כל פיסת אוכל אפשרית, חזרתי לגרמניה, שכבר הספיק לקחת גופה בלתי מזוהת על הגב שלו.
"גרמ…ניה?" שאלתי.
"מה?" הוא שאל.
"מה זאת הגופה הזאת על הגב שלך?" שאלתי.
"זאת לא גופה!" הוא קרא והשליך את הגופה לרצפה.
"זה מאוד נראה כמו גופה." אמרתי.
"לא! זה שק הכביסה שלי…" הוא אמר.
"אה, אמין בהחלט" אמרתי.
לפתע הרגליים התחילו לזוז.
"אתה בטוח שזאת לא גופה?" שאלתי.
"נו באמת, אף פעם לא ראית שק כביסה שדומה באופן מחשיד לגופה?" שאל גרמניה, עם מבט מבולבל ותמים על פניו.
"למען האמת, לא" אמרתי. "וגם לעולם לא ראיתי אותך תמים כל כך."
"איך אתה יודע שאני תמים?!" הוא שאל אותי לפתע.
"אההה…" הבטתי לצדדים "דיונון חללי מאחורייך!"
"לא עובדים עלי הטריקים האלה" הוא אמר וחייך חיוך זדוני.
"מאחוריך! שטרודל!" צעקתי.
"איפה?!?!?!" שאג גרמניה, ורץ מסביב בשביל למצוא את השטרודל.
"אההההההההההההההההההההההה!!!" צרחה ליטא.
"מה קרה?" שאלתי.
"כל האוכל שלי נגנב!" היא צרחה.
"רומניה?" שאלתי.
אבל רומניה לא היה באף מקום…

המשך יבוא…