הפנימייה – פרק 151 – ספיישל משחקי הרעב

•משחקי הרעב – חלק א'•

"אוקיי" קרא או"ם, כאשר כולנו התיישבנו באולם הרצאות. "מה שקרה הוא דבר פשוט. קראתי את משחקי הרעב – עורבני חקיין, ועכשיו אני בוכה על גורל הדמויות. כעונש על כך שהספר היה טרגי, אני אפסיק את אספקת האוכל שלכם, ואז להרעיב אתכם בשביל ליצור כאן משחקי רעב משלי."
הלכנו כולנו לחדרים, וכמובן שארצות הברית היה חייב לאכול את כל אספקת האוכל שלנו, וככה הפכנו להיות החדר הראשון שאין לו אוכל.
"ברזיל" אמרתי לו "אנחנו חייבים להשיג אוכל."
"יש לנו כדורי-רגל" אמר ברזיל "זה כל מה שאני צריך בחיים. זה ושמן."
"אין לנו שמן!" קראתי "ארצות הברית לקח אותו בשביל מק-חוסם-עורקים."
הצבעתי לעבר ארצות הברית שהתפתל במקום בגלל השבץ השבע-עשרה שלו היום.
"אז אנחנו חייבים לגנוב!" קרא ברזיל.
יצאתי עם ברזיל לאורך המסדרון, כאשר שמעתי את הקול של גרמניה.
הלכתי וראיתי אותו עומד ליד החדר של צרפת. בעבר הם גרו ביחד, אבל צרפת עבר לגור עם לוקסמבורג ומונקו, אחרי ששוויץ עברה לאיטליה וסן-מרינו.
"טוק טוק" אמר גרמניה.
"מי שם?" שאל צרפת.
"גרמניה!" קרא גרמניה.
"אני נכנע!" צרח צרפת, ופתח את הדלת ונתן לו את כל האוכל שהיה לו בחדר.
גרמניה צחק, והכניס את הכל לתוך שק גדול ולבן.
"גרמניה!" קראתי "אנחנו הרי חברים, נכון?"
"הגדר חברים." אמר לי גרמניה.
"המממ…" אמרתי "אני ואתה."
"אז כן, אנחנו חברים" אמר גרמניה.
"אז אולי אני ואתה ניצור מצבור אוכל ענקי, רק בשבילינו." הצעתי.
"רעיון טוב" אמר גרמניה. "אתה תלך לחדר של בלגיה והולנד."
"ואתה לחדר של איטליה ושוויץ" אמרתי.
"אתה לא תגיד לי מה לעשות!" הוא צעק עלי. "אני הבוס."
"אז תפקד עלי להגיד לך ללכת לחדר של איטליה ושוויץ" הצעתי.
"רעיון מעולה" אמר גרמניה, והלך לחדר של שוויץ ואיטליה.
באותו הזמן הלכתי לחדר של בלגיה והולנד, בידיעה שזה הולך להיות יום ארוך במיוחד.