הפנימייה – פרק 141

•ארבעת המינים – חלק 1•

"יום האישה הבין לאומי היום!" צרחה ארמניה, כאשר אזרבייג'אן ניסה לדקור אותה.
"אויש" אמר אזרבייג'אן "אסור לי. אבל אני כל כך רוצה."
"לא!, חוצפן!" צרחה עליו ארמניה.
אזרבייג'אן הסתובב וחזר לחדר שלו.
"יום האישה הבינלואמי שליטה!" צרחו שוויץ, לוקסמבורג ומונקו, הפקאצות של הפנימייה.
"מה אתן עושות ביום הזה?" שאלתי.
"צורחות ומאהבות בג'סטוששששששששששששששששש!!!" צרחה שוויץ.
"הוא עדיין בחור השחור, את יודעת?" אמרתי לה.
"לא אכפת לי!" היא צרחה "העיקר שערפדוש מאמוש יבוא לערפד אותי!"
גלגלתי עיניים והלכתי משם.
ראיתי את צרפת מתנשק בלהט לפחות עם חמש עשרה בחורות, וכלן היו מאושרות ממנו, וזה חירפן אותי, כי אחרי הכל, אין לצרפת משהו שלי אין. חוץ ממבטא שגורם לך לרצות להתאבד. ויכולת קולינארית מדהימה. חלזונות. צפרדעים. רק המחשבה על זה גרמה לי לרצות להקיא.
אז אולי אני לא אשיג לעולם בחורות, אבל אני לא אוותר על אהבה. כן, אני אחפש לי בן זוג. הבעיה היא, שרוב בני הפנימייה התעניינו בבנות, ומה לעשות, לא יעזור כלום, אני בן. אלא אם…
רצתי לאסטוניה ששתה קפה יחד עם סרביה, החברה שלו.
"אסטוניה!" קראתי.
"מה?" הוא שאל אותי.
"בבקשה תמציא מכשיר שיהפוך אותי לבחורה!" ביקשתי ממנו.
"להפוך לבחורה?" שאל אסטוניה "בסדר!"
אני בינתיים חיכיתי בזמן שראיתי את צרפת ואת לוקסמבורג מתנשקים, וזה הרתיח אותי, כי לוקסמבורג הייתה החברה שלי.
אסטוניה הוביל אותי לחדר שלו והכניס אותי למכונה גדולה. הרגשתי חום ודגדוגים ופתאום היה לי דחף בלתי נשלט לשירותים, לצרוח, למרוח לק ולראות כמה שיותר תמונות של ג'סטין ביבר; כלומר, או שהפכתי לנערה מתבגרת, או שהפכתי לפדופיל. החלקתי את היד שלי על השיער. הוא היה ארוך בצבע חום, כמו השיער שלי, רק יפה.
יצאתי מהמכונה, לבוש בשמלה אדומה.
"וואו!" אמר אסטוניה "זה עבד!"
"תודה!" אמרתי לו ונתתי לו חיבוק מתוך אינסטינקט. אפילו הקול שלי היה נשי.
"הגיע הזמן לכבוש את לבבות הגברים!" קראתי והתחלתי לצחקק.
"לעזאזל, אין לי קול מרושע"

המשך יבוא…