הפנימייה – פרק 137

•או"ם-קשתי – חלק 1•

"אתם יודעים איפה אירלנד?" שאל אסטוניה.
"הוא לא לומד איתנו" אמרה דנמרק.
"נכון, אבל הוא נעלם מהפנימייה מאתמול בערב" אמר אסטוניה.
בשמיים הופיעה לפתע קשת בענן, ואז אחרי דקה, היא כבתה ואירלנד נכנס דרך הדלת.
"אופס" הוא אמר "טעות בכיתה."
"מה קרה, אירלנד?" שאל אסטוניה.
"הלכתי להחביא זהב לרגלי הקשת בענן" אמר אירלנד "זה הכל."
"אתה יכול לברוא קשת?!" שאל אסטוניה בהתלהבות.
"ברור!" אמר אירלנד.
הוא הוציא שלט מהכיס שלו ואז יצר קשת גדולה.
נדמה לי שאני היחידי שהצליח לראות את רומניה רץ וגונב את הכסף שהיה לרגלי הקשת, אבל שתקתי. רומניה אחרי הכל, חבר שלי.
או"ם הגיע והתחיל לצרוח על אירלנד.
"אירלנד! זה היה חוסר נימוס מצידך לברוח מהפנימייה ולא למות! עכשיו, כשהייתי בטוח שנפתרתי מחבר פנימייה! ככה!" הוא צעק ואז אירלנד הסתובב אליו והקשת נכנסה לאו"ם.
הקשת נכנסה אליו לפה עד שלבסוף אירלנד כיבה את המכשיר.
או"ם קרס על הרצפה.
"רצחת את או"ם…" אמר אסטוניה "כן!!! בייבי!!!"
כולנו התחלנו לרקוד וכדור דיסקו יצא מהתקרה.
פתאום או"ם התעורר והפסקנו הכל.
הוא פקח עיניים וחייך.
"שלום, חניכים נפלאים שלי!" הוא קרא.
כולנו החלפנו מבטים.
"אוקיי" אמרתי "זאת מזימה של ארצות הברית או שהנפילה עשתה לו משהו לזיכרון או שזה משהו שקשור לקשת בענן."
או"ם צחק ואז נפנף להם.
"אירלנד, חמוד, בו איתי, בוא לשיעור, ואתם תמשיכו ללמוד עם המורה שלכם" הוא שלח אליהם חיוך נחמד.
אסטוניה רטט בכיסא שלו ואמר בקול רובוטי מתכתי "שגיאה מתמטית, שגיאה מתמטית" אז פשוט יצאנו מהכיתה כי היה לנו ברור שהוא לא ילמד אותנו משהו בזמן שהוא נלחם בשגיאה המתמטית שלו.
אם או"ם באמת יהיה נחמד, הפנימייה תהפוך ליותר כייפית, אז פשוט הגיע הזמן.. נראה אם זה אכן יקרה…

המשך יבוא…